עמוד 22 בספר (PDF עמוד 38) — 7 מקורות
פרקים: 1 תת-פרקים: 5 מקורות: 7
#1
א"כ ראוי לקבל טוב וחסד מהבורא ב"ה ברצונו להיטיב תמיד אם יהיה המקבל ראוי לקבל.
(ודודאים בשדה ואתחנן)
#2
. אם בחקותי תלכו וגו' כי התורה מבטיחה יעודים גשמיים וכו' ונתתי גשמיכם בעתם, דהוא שכר גשמי, ומכ"ש שכר רוחני שנתן לכם עד אין שיעור וכו' והכתוב מודיע לנו דאפילו שכר גשמי יהיה לנו ע"ד המשנה שאלת אוכל מפרותיהן בעוה"ז וכו'.
(עלים לתרופה, בשם ספר רביד הזהב)
#3
. שההולך בדרך חיים דהיינו דרך התוה"ק אשר היא חיינו ואורך ימינו זוכה גם אל הטוב, שיהיה לו כל טוב גם בעוה"ז כי רק תחילתן יסורים אבל סופן שלוה.
(ובשבילי הישיבה - נצבים)
על פרטים שבכל מצוה
#4
מקור המצוה
אמנם יש שכר כולל על שקבלנו התורה על מנת לשומרה שהיה העולם מתמוטט נמוגים ארץ וכל יושביה אם לא היה קבלת התורה וכו' וז"ש היום לעשותן ומחר לקבל שכרן, וכי תאמרו מה נאכל בימי חלדינו, לזה אמר והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם כלומר שמיעה על מנת לעשות, דהיינו קבלת התורה, זה השכר הכולל שבזה קיימתם העולם הזה ויועיל שכן ישמור את בריתו ואוהבך וכו'.
(פני דוד פ' עקב)
#5
מקור המצוה
וזהו השכר מצוה בהאי עלמא הנז' בתורה כ"פ מול שמיעת המלות ואהבתו ועבודתו וכו'.
(צדקת הצדיק)
#6
מקור המצוה
כי על המצוה בעצמה אין שכר אבל על מה שמסתעף מהמצוה יש שכר גם בהאי עלמא.
(מהרי"ד מבעלזא)
#7
מקור המצוה
דהנה אף ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אבל בכל זאת נוטל שכר מן המצוה, משום דבעבור יראת השי"ת משלם בהאי עלמא, שכל העולם כולו אינו ניזון אלא בשכר האמונה, והכל מזה. אשר יעשה לשם שמים בודאי על הפעולה גופא שכרה בהאי עלמא ליכא, אבל הרי בכל עשיית המצוה הוא מוסיף יראת ה' וקונה יראת ה', דע"י עצם עשיית המצוה נראה כי הוא אינו ירא אלקים, ומאוס זה אצלו שכר בהאי עלמא.
(יריעות שלמה דרוש ח')
עמוד 23 בספר (PDF עמוד 39) — 7 מקורות
פרקים: 1 תת-פרקים: 7 מקורות: 7
על פרטים שבכל מצוה
#8
מקור המצוה
י"ל דבכל מצוה יש שכר טוב בעוה"ז, דבכל מצוה שהוא מקיים מעיד על האמונה שיש לו אמונת אומן וכו' א"כ בכל מצוה שקיים קדם לו האמונה ויש לו שכר בעוה"ז.
(דברי יוסף עקב)
#9
מקור המצוה
א"כ יש בכל קיום מצוה גם הכנה למצוה שיומשך ממצוה זו ולכן וכו' תזכו ג"כ לשכר בהאי עלמא.
(ולאשר אמר בחוקותי)
#10
מקור המצוה
יובן כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כ"א שכר מצוה מצוה, שיזכה לעשות מצות אחרות, וזכות אלו יעשה עוד אחרים.
(חת"ס פ' פנחס)
#11
מקור המצוה
הא לקיי"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, דוקא שכר עשיית המצוה, אבל מקבל שכר על ביטול מלאכתו מה שנתבטל בזמן עשיית המצוה.
(שערי האבות)
#12
מקור המצוה
שאשמור וממתין על עיקר השכר לעוה"ב, רק זאת אעשה לכם מיד הגשמיות והכנה שצריך האדם בעוה"ז, ולזה הוא נושא את נפשו, ומקיים השי"ת בו ביומו תתן שכרו.
(טהור רעיונים פ' בחוקותי)
#13
מקור המצוה
והנה קשה הלא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ותירוץ הוא כך לפי שיש בני אדם שעושין מצוה עם פעולה ויש בני אדם שעושין מצוה בלא פעולה, וזה ידוע שבכל פעולה יש בהאי עלמא.
(קדושת לוי, שבועות)
#14
מקור המצוה
כי על מעשה הנגלה יש שכר בעוה"ז, ועל מחשבה הנעלמה יש שכר בעוה"ב.
(רב טוב האזינו)
עמוד 24 בספר (PDF עמוד 40) — 12 מקורות
פרקים: 1 תת-פרקים: 11 מקורות: 12
על פרטים שבכל מצוה
#15
מקור המצוה
והנה כבר הבאתי דעת הרמב״ם שסבר המצוה אין לו שייכות אל המצוה, רק שמקבל שכר עבור שקיבל עול מלך מלכי המלכים, ואף אם נאמר וכו׳ מ״מ שכר עוה״ז אין לו שייכות אליה.
(ערבי נחל ואתחנן בי׳)
#16
מקור המצוה
מה רב טובך אשר צפנת, כי נעשה טובה לה׳ במה שמכין שכר יראים לעוה״ב, וע״ז מקבלים שכר בעוה״ז
(כתב סופר לך)
#17
מקור המצוה
אחז״ל עשה מצוה אחת הכריע את עצמו וכל העולם לכף זכות וכו׳ נמצא דבשביל קיום מצוה לא עשה טוב רק לעצמו אלא גם לזולתו, והנה על חלק המצוה שמקיים בשביל עצמו אין מגיע שכר אלא בעלמא דאתי, אבל על החלק שעשה טובה לכל ישראל שמגיע לקיום העולם ע״ז שפיר מגיע שכר גם בעלמא הדין.
(ויחי יוסף בחוקותי)
#18
והנה בכל מצוה אחז״ל דמכריע את כה״ע לכף זכות, א״כ אף שעל המצוה גופא אין מגיע שכר עוה״ז אבל במה שעשה טובה לחבירו במצוה זו מגיע לו שכר בעוה״ז.
(ערוה״ב)
#19
מקור המצוה
שכר מצוה מצוה ואם אדם עשה מצוה שלא לקבל שכר, בזה עצמו שנותן לו שכר עושה נחת רוח ליוצרו וע״ז מקבל שכר וכל שכר זה השני שמרויח לו בשביל השכר שניתן לו זה נותן לו הקב״ה בעוה״ז.
(כת״ס אבות)
סיבות שכל מצוה מביא אתו שכר
#20
מקור המצוה
לכן מגיע ליעקב גם עוה״ז דהוה כמציל ממונו של ים, דהרי הוא שלו, דתנאי התנה הקב״ה עם מעשה בראשית דאם לא יקבלו את התורה יחזור העולם לתוהו ובוהו.
(בנין דוד וישלח)
#21
מקור המצוה
ומה שלמה משלם בעוה״ז הוא רק ולך ה׳ החסד בתורת חסד וכו׳.
(תיקון משה, חנוכה)
#22
מקור המצוה
שמע״פ ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אמנם טבע המצוות שיביאו טוב לעולם, כמו טבע השלג קור, והשמש חום, כן טבע המצות לטוב.
(כנסת יחזקאל פ׳ עקב בשם רקנטי)
#23
מקור המצוה
גמרא העושה מצוה אחת זוכה ומזכה גם את אחיו עמו וכו׳ מ״מ ע״י זכות שמזכה לחבירו מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(ולאשר אמר אחרי)
#24
מקור המצוה
ולך מה שעי״ מצוה נתקיים העולם על זה מגיע להם שכר, כיון דהמלוה הוא ג״כ שיתקיים העולם הגשמי. ומה שאמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, היינו שכר מה שאנו מקיימין מצות ה׳ ית׳ שזהו רוחניות.
(ראשי בשמים אבות)
#25
מקור המצוה
אפשר כמ״ש בשומר טוב על פ׳ שלחת יקרחל מתריס להקב״ה זורע המצות ועושין פירות, והוא נותן לבעלי המצות וכו׳ הפירות בעוה״ז וכו׳.
(דבש לפי ש׳)
#26
מקור המצוה
אף שעיקר מצותיהן של ישראל שמור להם לעוה״ב וכו׳ מ״מ בדין הוא שיתן הקב״ה לישראל כל טוב בעוה״ז וכו׳ שלא יאמרו העכו״ם מעלתן של ישראל וגדולתן למעלת העכו״ם ח״ו יתחלל שם שמים לעיני הגוים וכו׳.
(דברי יואל בחוקותי)
עמוד 25 בספר (PDF עמוד 41) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 26 בספר (PDF עמוד 42) — 4 מקורות
פרקים: 1 תת-פרקים: 3 מקורות: 4
סיבות שכל מצוה מביא אתו שכר
#27
מקור המצוה
ונראה דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והשכר הבא לו לאדם ע"י איזה מצוה שעשה למשל כשהשי"ת נותן לאדם ממון עבור איזה מצוה שעשה אין זה עיקר השכר וכו' רק שנתן השי"ת הממון הזה כדי שיעשה עוד מצוה.
(נועם אלימלך לך)
#28
הקטנים לשמירת התורה
אין ציטוט
#29
מקור המצוה
וע"כ נותן השי"ת גם שכר בעוה"ז להאיש ההולך בדרכי התורה וכו' כדי שיהיה בילינו לקרב לב הקטנים וכו'.
(נאות דשא, וילך)
#30
בעוה"ב כיון דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, וא"כ עבור שממתין על השכר לעוה"ב מגיע לו שכר בעוה"ז עבור ההמתנה.
(אמרי אש תבא)
עמוד 27 בספר (PDF עמוד 43) — 7 מקורות
פרקים: 2 תת-פרקים: 4 מקורות: 7
#31
מקור המצוה
ולפי"ז הנה יש במכילתא פ' בא לשון מקבלין שכר אלא על המעשה עיי"ש, דמשם מוכח דבמעשה היינו מצות עשה יש שכר בהאי עלמא היינו טוב לו בעולם הזה קרן וגם פירות.
(אמרי שפר בחוקותי)
#32
מקור המצוה
דאף דאנן קיימ"ל דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ"מ כפורש עצמו מאיסור לאו נותנין לו שכר בעוה"ז.
(בכור שור ריש ב"ב)
#33
וידוע מה שאמר התבואות שור דהגם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא זו רק בקיום העשין, אבל בשמירת הל"ת, כיון דאם עבר בל"ת מלקין אותו, וא"כ העונש בהאי עלמא, מכ"ש דיש לו שכר בהאי עלמא, דהא קי"ל מידה טובה מרובה על מידת פורעניות.
(חקל יצחק פ' עקב)
#34
יש הרבה מצות שמגיע עליהם שכר בעוה"ז וכו' על מצות ל"ת שמכין ועונשין גם בעוה"ז, מי ששומרה מקבל שכר ג"כ בעוה"ז
(לחם אבירים עקב)
#35
כי הגם דשכר מצוה בה"ע ליכא הוא רק על העשין ולא על הלאוין, כמו שיש עונש עליהם בעוה"ז, כן יש שכר בעוה"ז על המצות שנעשים מהם וכו'.
(ולאשר אמר חיי)
#36
מקור המצוה
נחלו המנות שהזמן גרמא בהם לזכים רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#37
מקור המצוה
דהא דאמרינן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא היינו דוקא על מצות עשה דכיון דליכא עונש בעוה"ז בביטול מצות עשה, משו"ה ליכא שכר בעוה"ז בקיומה עיי"ש. לפי"ז במצות מילה וקרבן פסח דיש בשתיהם עונש כרת כביכולה שפיר מגיע עליהם שכר בעוה"ז כקיומן.
(תבואות שור ב"ב ט)
עמוד 28 בספר (PDF עמוד 44) — 17 מקורות
פרקים: 2 תת-פרקים: 12 מקורות: 17 משלים: 1
#38
מקור המצוה
דוקא במצוה וכו' אבל בחוקיו יש שכר בהאי עלמא וכו'.
(דברי שאול ואתחנן מובא פרד"י משפטים)
#39
ו על קיום המשפטים שהמה קיום עוה"ז.
אין ציטוט
#40
מקור המצוה
אמנם בענין המשפטים אמר וכו', כי הם מדברים באוכל פירותיהם בעוה"ז, וז"ש והיה עקב תשמעון את המשפטים וגו' דיהיה לך שני מיני שכר הן בעוה"ז והן בעוה"ב.
(זכרון שמואל, פ' עקב)
#41
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אמנם בענין המשפטים אמר וכו׳, כי הם מדרכים שאוכל פירותיהם בעוה״ז, וז״ש והיה עקב תשמעון את המשפטים וגו׳ דיהיה לך שני מיני שכר הן בעוה״ז והן בעוה״ב.
(זכרון שמואל, פ׳ עקב)
#42
מקור המצוה
ע"כ בני אומר לי דמצות שהשכל מחייבם ואין הטבע מנגדם ומובן הטעם מגיע שכר בעוה"ז.
(מעגלי צדק, עקב)
#43
אבל במצות המושכלות אמר למען יאריך ימים כי הם מהדברים שאוכל פירותיהם בעוה"ז וכו'.
(וירבה תורה ואתחנן)
#44
לחבירו. וכל המצות שבין אדם לחבירו נכנסות בגמילות חסדים, ושיש לכך עליהם כי כן חמלתם.
(חוויי"ט פאה פ"א מ"א)
#45
דעל מצות שבין אדם לחבירו מגיע שכר בעוה"ז וכו'
(בית נפתלי תצא)
#46
לחבירו. והנה כל יעודי טובות עוה"ז וכו' ועל השמר מעבירות שבין אדם לחבירו וכו' וע"ז באו ברכת עוה"ז.
(אמרי אש בחוקותי)
#47
מקור המצוה
דוקא במצות דאורייתא אמרינן דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אבל במצות דרבנן וכו' ממילא דצריך הקב"ה כביכול לקיים ביומו תתן שכרו עוד טרם יצא השמש מהאלם היינו בעוה"ז.
(תפארת בנים פ' ואתחנן)
#48
דאף דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אמנם קייגים וגדרי חכמים וכו' איכא בהאי עלמא.
(נועם מגדים אחרי)
#49
מקור המצוה
ומבואר בפיה"ק דעל קייגים וגדרים משלם הקב"ה שכר בעוה"ז וכו' מה שעשיתם אתם המלוות גם זה מלות הקב"ה ומשלם שכר בהאי עלמא וכו' ולכך בכל דור ודור צריכים חכמי הדור לעשות סייגים וגדרים והשומע לדברי חכמים ישכון בטח ויתענג בדשן נפשו.
(פני מבין בחוקותי)
#50
מקור המצוה
בזכות הרבים ומעשיהם הטובים מביאים להם כל הברכות והטובות שנזכרו בתורה גם בעוה"ז.
(מהרש"א סופ"ק קידושין)
#51
מקור המצוה
לזה כלל מצוה שנעשה בחברותא רבים משלם הקב"ה בעוה"ז.
(יריעות שלמה, ש"ת, ו)
#52
מקור המצוה
וכל מצוה שאדם עושהו מעצמו אשר אין לו חובת הגוף עליו, יש לו שכר מצוה בהאי עלמא.
(פני מבין פנחס)
#53
כתבו המפרשים דענין שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, הוא לכל הפסוק היום לעשותם שדרשו בו חז"ל היום לעשותם ומחר לקבל שכרם, משא"כ במצוה שהוא הלכה ואין מורין כן דלא שייך ביה היום לעשותם, דאין עליו מצות עשיה, א"כ ג"כ לא שייך ביה הגדר של ומחר לקבל שכרם, וע"כ מקבל שכרו בעוה"ז.
(בשבילי הישיבה - בעלעד, בשם מפרשים)
#54
מקור המצוה
כי הגם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו' אבל עקבי המצות אפשר השכר בעוה"ז, ולכך הוי זהיר במצוה קלה וכו' די"ל שתשלום גמול העוה"ז יהיה דוקא בזכות מצוה קלה.
(מעגלי צדק פ' עקב)
עמוד 29 בספר (PDF עמוד 45) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 30 בספר (PDF עמוד 46) — 6 מקורות
פרקים: 2 תת-פרקים: 6 מקורות: 6
#55
בעקביו מקבל שכר בעוה"ז. והיינו מצות שאדם דש בעקביו, ומאסים כפסולת אזל אחריו, קיימם משה, ומהם נתעשר.
(בית אהרן, עקב.)
#56
שאינה מצוה. אבל במצוה כזו שרבים היו מליזין עליה שאינה מצוה וכו' הולך בע"כ לקבל שכרו בעוה"ז למען יכירו וידעו הכל שרוצה השי"ת במעשהו.
(שבט מיהודה פנחס)
#57
וי"ל טעם בהא דאמרינן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא דהוא משום דהאדם מעצמו א"א לו לעשות כלום, אמנם זהו דוקא במצות התלוי במעשה, משא"כ במצוה שאינו תלוי במעשה זה שייך לעשות אפילו בלי סיוע.
(מגדלות מרקחים, עקב)
#58
ממש. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אותם קאי בהם בעוה"ז ואוכל פירותיהם בעוה"ז וזה מעשה ממש בעשיה וכו'
(אמרי שפר אחרי)
#59
ועושהו לשם מצוה. והיה עקב תשמעון מצות שאדם דש בעקביו שהורגל בו בחומרו והנאת גופו ישמור רק למען מצות ה' אלקינו ולא לכוונה אחרת, ושמר ה"א את הברית ואת החסד וגו'.
(פני מבין פ' עקב)
#60
הרבה מצות. אלא רצה הקב"ה לזכות את ישראל גם בשכר עוה"ז, לפיכך נתן להם מצות שיש להם חשיבות הרבה, ששקולה כנגד כל המצות וכו' בזכות זה ראויים כל ישראל לשכר אף בעוה"ז.
(דברי ישראל, בחוקותי)
עמוד 31 בספר (PDF עמוד 47) — 6 מקורות
פרקים: 2 תת-פרקים: 6 מקורות: 6 משלים: 6
#61
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ולפי״ז מצוה שְׁגָּלָה אותה משה בבחינת זה הדבר וכו׳ ע״ז מגיע שכר בהאי עלמא.
(מגדלות מרקחים ויקהל)
#62
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
שכר על המצוה באמת אינו מגיע עפ״י דין כיון שהיה ישועה להשי״ת ולטובה מינו מוזל וכו׳ וא״כ עבירה שְׁעָשָׂה זמרי היה ביל זמרי לְבַטֵּל בחירתו לרעה מוזל וא״כ גם המצוה שֶׁעָשָׂה פנחס היה בטל וכו׳ ושפיר מגיע שכר עפ״י דין.
(אמרי אש פנחס)
#63
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
דעל מצות שְׁאָדָם מוסיף וממציא מדעת עצמו נותנים שכר גם בעוה״ז.
(חידושי רבינו יוסף נחמי' עקב)
#64
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
היינו שכשעסקיכם במזונותיכם ופרנסתיכם ותקיימו את המצות התלוים בהם עכ״פ אני אשלם ברכה במעשי ידיכם וכו׳.
(שובע שמחות בחוקותי)
#65
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
דהא דלא עשה משה בעצמו דבר זה, לפי שְׁמֹשֶׁה ואהרן ובניו שְׁכְמוֹ ולא נזכר אלא פנחס, הבין משרע״ה שְׁרָצוֹן הקב״ה שֶׁלֹּא יעשה דבר זה שום בן אדם אלא פנחס, א״כ בכה״ג אזלא הפקפוק דמילי וְשׁוּב שפיר היה מגיע לפנחס שכר מדינא משום לא תלין דשליח של אדם כמותו ודו״ק.
(שפתי מהר״ש פ׳ פנחס)
#66
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
שכל מצוה בהאי עלמא לא יזכו בה אלא משום מצוה יחידית שרוב נכשלים בה ואיזה יחידי סגולה מתאמצים בה,
(דרשות חת״ס קכג, ירבה תורה פנחס)
עמוד 32 בספר (PDF עמוד 48) — 17 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 12 מקורות: 17
מ"ע ול"ת מיוחדות
#67
מקור המצוה
ת"ר איזוהי מ"ע שהז"ג וכו' ציצית וכו'
(קידושין לג:)
#68
. וכתב הגר"ק ז"ל וז"ק: אבל בזה"ז המ"ע שהזמן גרמא בהם דכתיב רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#69
במצות ציצית זוכה גם לשכר נגלה בעוה"ז, מלבד שכר נסתר של עוה"ב.
(כלי יקר פ' שלח)
#70
יכול האדם לפטור עצמו ממצות ציצית אם אין לו בגד של ד' כנפות וכו' וא"כ במצות ציצית וכו' בדין הוא שיטול שכר בעוה"ז
(דברי יואל שלח)
#71
מקור המצוה
ת"ר איזוהי מ"ע שהז"ג וכו' תפלין וכו'
(קידושין לג:)
#72
. וכתב הגר"ק ז"ל וז"ק: אבל בזה"ז המ"ע שהזמן גרמא בהם דכתיב רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#73
יותר מרגע. אפי"ל במצות תפלין דמצד הדין אדם יוצא ידי המצוה ברגע אחד שמניחן וכו' אלא שאם יושב בתפלין יותר מחוייב בהם מצוה קא עביד, ועל מעשה מצוה זו מגיע לו מתן שכרו בעוה"ז.
(דברי יואל ח"א רי"ג)
#74
מקור המצוה
הזהיר במזוזה וכו' זוכה לדירה נאה וכו'
(ראה פתחי שערים אות ו')
#75
דלא לבד שהקב"ה נותן לאדם שכרו על קיום מצוה זו דהיינו אריכות ימים הוא ובניו וכו' דהמזוזה עצמה שומרת ביתו, שעל ידה נשמר הבית מכל היזק וכו'.
(ב"ח יו"ד רפה)
#76
מקור המצוה
הזהיר במזוזה, ורגיל לבדוק אותה, זוכה לדירה נאה וכו'
(ראה פתחי שערים אות ו')
#77
מקור המצוה
הזהיר במזוזה, ורגיל וכו' ומנשקה וכו' זוכה לדירה נאה וכו'
(ראה פתחי שערים אות ו')
#78
מקור המצוה
הזהיר במזוזה וכו' וקובע בכל פתח ואינו סומך על המקיליס וכו' זוכה לדירה נאה וכו'.
(ראה פתחי שערים אות ו')
#79
מקור המצוה
שלא רצה הקב"ה לזכות את ישראל גם בשכר עוה"ז, לפיכך נתן להם מצות שיש בהם חביבות הרצוי, כמו מילה ששקולה כנגד כל המצות וכו' בזכות זה לחיים כל ישראל לשכר אף בעוה"ז.
(דברי ישראל, בחוקותי)
#80
מקור המצוה
אבל על וכו' ודם מילה הרי יש עונש כרת על ביטולה וא"כ שפיר מגיע עליהם שכר בעוה"ז. ובקובץ 'חדשים גם ישנים' חוברת ד', סימן קנ"ה בשם הלב אריה')
אין ציטוט
#81
מקור המצוה
דכיון דהסנדק עושה הסעודה ממילא גורם לעשות המצות כידוע דהסעודה גורם לשמחת מילה מגיע לו שכר גם בעוה"ז.
(מגדלות מרקחים, ויקהל)
#82
מקור המצוה
וגם לפי"ז כל מי שעסק במצות מילה, וכל ענינים הצריכים לה, והסנדק וכו' אז יגיע לנו אכילת פירות בדין בעוה"ז.
(בית נפתלי, פנחס)
#83
מקור המצוה
והיה עקב תשמעון היינו קיומא לגופא אות ברית קודש וכו' ושמר ה"א לך את הברית, ויתן לך כל טובות העוה"ז.
(ערוגת הבושם, עקב)
עמוד 33 בספר (PDF עמוד 49) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 34 בספר (PDF עמוד 50) — 11 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 8 מקורות: 11
מ"ע ול"ת מיוחדות
#84
מקור המצוה
כאלו המצות שהזמן גרמא בהם דכתיב רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#85
מקור המצוה
מקרא מפורש בתורה: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך.
(שמות כ יב)
#86
אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז וכו' ואלו הן כיבוד אב ואם וכו'.
(פאה מ"א)
#87
מקור המצוה
שילוח הקן שכלו שיהיו לו בנים
(תנחומא פ' תצא - דבש לפי מערכת שי"ן)
#88
מקור המצוה
שע"י הקימה מפני שיבה יבוא ירא מפני השכינה ליר"ש, ולטובה דן הקב"ה ע"ש העתיד, וכאילו כבר בא, ומגיע לו שכר בעוה"ז, ולא מצות היראה שמגיע עליה שכר בהאי עלמא.
(ובאר שלמה מערכת קימה והידור)
#89
מקור המצוה
אף ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, סגולה של וכו' עומר השכחה וכו' להמשיך ברכה אף בהאי עלמא.
(היכל הברכה ואתחנן)
#90
מקור המצוה
בזכות הקרבנות הקב"ה נותן לנו מזונות כמ"ש המטה יששכר דף ל"ו ע"ג בשם מהרש"א פ"ק דכתובות דף יו"ד.
(דבש לפי מערכת מ')
#91
מקור המצוה
גם העשה דשריפת קדשים הוי זמ"ג ונשים פטורות וכו'
(גור ארי')
#92
כאלו המצות שהזמן גרמא בהם דכתיב רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#93
מקור המצוה
אך מדברי התוס' ד"ה תפלין שכ' ואור"י כיון שחיובו תליא כמה קה"ג וכו' אותו הסברא שייכת גם גבי שמיטה, כיון שעיקר השמיטה תליא בזמן גרמא ומן גרמא מקרי עכת"ד
(ובירורי השיטות בשם המקנה, קידושין לד.)
#94
. כולן המצות שהזמן גרמא בהם לנשים רק עבור חיי השעה"ז בהם יש שכר מזה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
עמוד 35 בספר (PDF עמוד 51) — 10 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 5 מקורות: 10
מ"ע ול"ת מיוחדות
#95
מקור המצוה
שאם משמר ז' ימי נדה וכו' איכא שכר בהאי עלמא וכו'
(ואמרי אינשי, השמטה, תזריע)
#96
אך ענין שמירת נדה הרי הוא לא תעשה ועיין קי"ל יש שכר בעוה"ז
(יד אהרן תזריע)
#97
מקור המצוה
דע"י שמנע עצמו מעבירה שנשמר מלעבור על נדנוד איסור עריות לכן זכה לשכר בעוה"ז.
(ובקובץ 'חדשים גם ישנים' חוברת ד', סימן קנ"ה)
תורה
#98
מקור המצוה
וכיון שיש להם עונש אם לא יקבלו, ממילא יש להם שכר בעוה"ז עכ"פ על קבלת התורה.
(עצי חיים, במדבר)
#99
ותירץ מהר"ק פרימו כי תנאי התנה הקב"ה עם מ"ב אם מקבלים ישראל מוטב ואם לאו אחזיר אתכם לתוהו ובוהו, וא"כ הוו כאילו מוטלו של ים והעוה"ז ג"כ שלהם ואין לעשו חלק בה.
(בני יששכר סיון מאמר ב יא)
#100
מקור המצוה
כי על תורה שבעל פה איכא שכר אף בהאי עלמא.
(ברך משה, תשא)
#101
אע"ג דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והיום לעשותן ומחר לקבל שכרן, עכ"ז על תורה שבע"פ מגיע שכר גם בהאי עלמא.
(טל חיים, בא)
#102
מקור המצוה
את הברכה אשר תשמעו ק"ת תורה, שבזכות התורה ינחלו הברכות.
(ובעה"ט ראה)
#103
אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז וכו' ואלו הן וכו' ותלמוד תורה כנגד כולם.
(פאה מ"א)
#104
מצוה שלימה וגמרה מגיע לו שכר גדול שאין לו ביטול ולא שייך לשלמו בהאי עלמא, אבל מצות לימוד התורה אין לו זמן וגבול דכל מה שילמוד יותר בא לידי הכרה שעדיין לא התחיל לנגוע בקצהו וכו' ולזכות למדריגה זו להיות בבחינת הולך בלימוד התורה אי אפשר רק ע"י עמל ויגיעת התורה, כשלומדין בעיון ופלפול התורה ומחלקין חילוקי תורה, דבאופן זה מונח תמיד בלבו וכו' בלימוד התורה שאין לה גבול וקצבה ואין אדם יכול לומר הגעתי עד תכליתה, א"כ עדיין לא נגמרה המצוה וכו' וכדין שיגיע להם שכר בהאי עלמא כיון שלא נגמרה המצוה.
(ויחי יוסף - בחוקותי)
עמוד 36 בספר (PDF עמוד 52) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 37 בספר (PDF עמוד 53) — 5 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 5 מקורות: 5
תורה
#110
מקור המצוה
אגרא דשמעתתא סברא וכו' השכר שנותנים בעוה"ז הוא על היגיעה בסברא
(יעב"ץ ברכות ו:)
#111
מקור המצוה
אנו שכבר ידע לנו ההלכה פסוקה של כל דבר, לכאורה אין לנו לעסוק רק במסקנות הגמרא והלכה פסוקה, אמנם באמת רצון השי"ת בנתינת התורה לישראל היה אדעתא דהכי שנעסוק בה בעמל ויגיעה גם בסברת המקשן והס"ד של הגמרא שכבר נדחו ועמנו בה קמחי, ודבר זה הוא כחק בלי טעם וכיון דאעפ"כ אנו לומדים זאת, מגיע לנו שכר בהאי עלמא על זה.
(ויחי יוסף - בחוקותי)
#112
מקור המצוה
ת"ח לאסיק שמעתתא אליבא דהילכתא וכו' וא"כ איש כזה לא ימעט עול ומגיע לו שכר בהאי עלמא.
(אמרי שפר - בחוקותי)
#113
מקור המצוה
והמפרשים תירצו בעבור השמחה שהוא שמח וכו' בעמלו בתורה על זה קובע לו ה' שכר שלם בהאי עלמא וכו'.
(חדרי בטן)
#114
מקור המצוה
ע"כ מי שעמל בתורה ויש לו תענוג מזה אז יש לו שכר בהאי עלמא.
(דברי אליעזר ואתחנן)
עמוד 38 בספר (PDF עמוד 54) — 14 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 12 מקורות: 14
תורה
#115
ומעתה תו לא קשה מידי קושיות המפרשים דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, דאין זו שכר מצוה, רק ע"י שמחדשו חידושי תורה, עי"ז ונתתי גשמיכם בעתם וגו' דהקב"ה מפיר גזירות חכמים המגדלים את התוה"ק ומחזירים אותה בחידו"ת שלהם. (כרם שלמה כסלו תשל"ח דברי אגדה מכ"ק אדמו"ר מבאבוב שליט"א) בספר בני משה
(פנחס)
#116
כתב דעל עסק התורה שהאדם מחדש מדעתו הרי זה הכי יתן שכרו אף בעוה"ז.
(שמע ישראל ח"ג, דרך החיים)
#117
דמה שהאדם מחדש בקרב תורתו, וע"ז יש שכר בהאי עלמא, וזה כוונת רש"י שתהיו עמלים בתורה.
(חמדת ישראל, בחוקותי)
#118
מקור המצוה
וראיתי בספר חוות יאיר וכו' דעל לימוד התורה מגיע שכר בעוה"ז וכו' אלא דזה שייך רק בלימוד לשמה וכו'.
(ויגד יעקב עקב)
#119
מקור המצוה
אבל אם לומד עם אחרים יש לו שכר מצוה גם בהאי עלמא, כי שכר דידיה ליכא אבל שכר שמזכה רבים יש לו.
(ספר המגיד אבות פ"ב)
#120
מקור המצוה
דמה שהאדם עושה יותר ממה שמחויב על פי הדין יש לו שכר בעוה"ז וכו' ולכן העוסק בתורה בלילה שהוא יותר מהדין יש לו שכר בעוה"ז וכו'.
(ערבי נחל, בהעלותך)
#121
מקור המצוה
בפרקי אבות, ההולך ועושה חסיד, ומפרשים שיוכל ללמוד בפני עצמו, מ"מ הולך ללמוד בחבורת אנשים זהו חסיד וכו' והיה עקב תשמעון את המשפטים מצות שאדם דש בעקביו, דהיינו שהוא הולך ועושה ושומר המצות אלו בעקביו שהלך לרב ללמוד וכו' וכדומה הוא חסיד, אז ושמר ה"א את הברית ואת החסד דהיינו שמתחסד ה' עמך.
(כת"ס עקב)
#122
מקור המצוה
בפרקי אבות, והולך ועושה חסיד, ומפרשים שיוכל ללמוד בפני עצמו, מ"מ הולך ללמוד בחבורת אנשים, זהו חסיד לפנים משורת הדין, וידוע דמי שמתחסד בעבודת ה' אז אני לדודי כמו שאני לו, ודודי לי אז הקב"ה עושה חסד ונושא לו פנים.
(כת"ס עקב)
#123
מקור המצוה
אגרא דפירקא ריהטא וכו' השכר שנותנים בעוה"ז הוא על הריצה.
(יעב"ץ ברכות ו:)
#124
מקור המצוה
אגרא דכלה דוחקא וכו' השכר שנותנים בעוה"ז הוא על הדוחק.
(יעב"ץ ברכות ו:)
#125
מקור המצוה
כי חשוב יותר בעה"ב שעוסק בתורה ומניח כל המו"מ שלו בעת עסק התורה, וככהאי גוונא הוא מנחם פי' האזינו) מובטח שכל עסקיו יהיו הכל נוחים וממילא, וזו ונחתי גבמיכם.
(מעגלי צדק פ' בחוקותי)
#126
מקור המצוה
שקובע עתים לתורה, וזמן הגשמיות בילך כעול מקולף וסייעתא דשמיא.
(רהיטי ברוחים, בחוקותי)
#127
מקור המצוה
אמרו רז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אמנם בשכר השמיעה שאדם שומע דברי תורה, נותנים לו שכר בעוה"ז, כן כתב הגאון מהרש"ק ז"ל בספר ברכת שמואל פ' עקב, וזה רמז שמעו ותחי נפשכם.
(דבש לפי מערכת מ"ם)
#128
מקור המצוה
ונחמת השכר שבעוה"ז, העושר והכבוד להעוסקים שלא לשמה עיקר הטעם הוא משום שהוא אמצעי למען נבוא לשמה.
(שארית מנחם פ' האזינו)
עמוד 39 בספר (PDF עמוד 55) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 40 בספר (PDF עמוד 56) — 8 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 7 מקורות: 8
תורה
#129
מקור המצוה
כל מה שהאדם עוסק בתורה שלא לשמה הוא רק הכשר מצוה אל העסק המעולה בבחינת לשמה וכו' דעל הכשר מצוה מגיע שכר בעוה"ז וכו'.
(דברי יואל בחוקותי)
#130
מקור המצוה
אבל אם עוסק בתורה כדי שיהיה לו עשירות, בוודאי הקב"ה נותן לו אלא שמנכה לו מעולם הבא.
(חת"ס בהר)
#131
מקור המצוה
לרוץ וקבל שכר
(סוטה מד)
#132
ואף שאמרו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, בדרוש שאני כי טועמין מזה טעם עוה"ב ויש שכר מצוה בהאי עלמא.
(ביאורי החסידות, סוטה, דובר צדק, כו.)
#133
מקור המצוה
מש"כ הכתוב והיה עקב תשמעון וכו' ויעד עליה שכר עוה"ז, ולכאורה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ולפי דרכינו מיירי הכתוב כאן במצות פסיעות דלא רמיא עלייהו החיוב לעשותם, וכיון שהוא מניח עצמו לידי חיוב מגיע לו שכר בעוה"ז.
(אגדות מהרי"ט עירובין דף של"ב)
#134
מקור המצוה
אר"י אלו דברים אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וכו' ואלו הן וכו' והשכמת ביהמ"ד וכו'.
(שבת קכז.)
#135
מקור המצוה
דהנה מצינו שעל לימוד תורה של תינוקות של בית רבן יכולים לקבל שכר וכו' שחרחו להשתדל להכניס קטנים יעסקו בתורה שזכותם רב ועל ידיהם תוכלו לקבל שכר בעוה"ז וכו'.
(פרח שושן)
#136
מקור המצוה
אר"י אלו דברים אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וכו' ואלו הן וכו' והמגדל בניו לת"ת וכו'.
(שבת קכז.)
עמוד 41 בספר (PDF עמוד 57) — 8 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 8 מקורות: 8
תורה
#137
מקור המצוה
כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה חוץ מהוצאות וכו' בניו לתלמוד תורה.
(ביצה טז.)
#138
מקור המצוה
בשביל שאינם מכניס הת"ח בעבור זה מתמעט הפרנסה וכו' ולכן אם תרצה שיהיה לך פרנסה אז וכו' שתהדר ותכבד את הת"ח אז יהיה לך פרנסה.
(דברי אליעזר, הדרנים למס' שבת)
#139
מקור המצוה
ואפ"ל ע"ד שאחז"ל כל מזונותיו של אדם קצובין וכו' ות"ח נקרא שבת נמצא לפי"ז אפ"ל שכל מה שנותן לת"ח אם פוחת וכו' ואם הוסיף מוסיפין לו.
(ברית אברם)
#140
מקור המצוה
כי כשיש לו אהבה וחיבה נכונה ללומדי תורה בדין הוא שישולם לו שכר מדה כנגד מדה.
(אגדות מהרי"ט עמ"ס שבת, דף רנ"א)
#141
מקור המצוה
ואיתא בשם ר' שאול קאצענעלנבויגן וועי' בבנין דוד פ' תולדות מזה) דעל שימוש ויכול ת"ח יש שכר מלוה בעלמא הדין וכו', וועי' נמי באור תורה מהאדמו"ר מאוסטרובצא פ' לך מזה).
(נופת צופים פ' עקב)
#142
מקור המצוה
עקב אשר שמע וגו' למען חיבת ת"ח לכן מגיע לו שכר בעוה"ז להיות לו בנים הגונים.
(בנין דוד תולדות)
#143
מקור המצוה
דמי שיש לו יראה מן הת"ח וכו' לכן ניתן לו שכר בהאי עלמא.
(דורש טוב רפב)
#144
מקור המצוה
אגרא דבי טמיא שתיקותא וכו' השכר שנותנים בעוה"ז הוא על השתיקה [ - מלימוד התורה].
(יעב"ץ ברכות ו:)
עמוד 42 בספר (PDF עמוד 58) — 8 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 7 מקורות: 8
תורה
#145
מקור המצוה
דהנה כל שכרם של אומות העולם היא בעוה"ז, וע"כ כאשר ישראל ממשיכים התשוקה הזאת לעלמם, זוכים ונוטלים את חלקם ושכרם של האומות בעוה"ז על בחינת הקדושה ההיא.
(דברי יואל ויצא, יז)
קר"ש תפלה וברכות
#146
מקור המצוה
ובספר דברי יואל
(מועדים א תמ"א)
#147
להגם שתפלתן של ישראל הוא ענין בין אדם למקום מ"מ הוי ג"כ מצוה שבין אדם לחבירו, ולפי"ז הרמב"ם מגיע שכר בהאי עלמא על מצוה שהוא בין אדם לחבירו.
(שומע תפילה פמ"ו)
#148
מקור המצוה
אר"י שזה דברים שלא אוכל לפרשיהן בעוה"ז וכו' ואלו הן וכו' ועיון תפילה וכו'.
(שבת קכז.)
#149
מקור המצוה
וזמן שביהמ"ק היה קיים היה העבודה בביהמ"ק, ובזכות זה בא השפע לכל העולם וכו' ועתה התפלות הם במקום הקרבנות וכו'.
(ויגד משה תולדות)
#150
מקור המצוה
וא"כ יש שכר לפעולתו עבור תפלת ערבית בעוה"ז, ובזה ינצל מכל רע אפילו בעוה"ז.
(עצי חיים ויצא)
#151
מקור המצוה
ועבדתם ה' אלקיכם וברך את לחמך ואת מימך, דמתחיל בלשון רבים ועבדתם ומסיים ביחיד וברך, אמנם הלך הלכו האישים לבית הכנסת להתפלל יחד, אמנם כל אחד כפי כוונתו בא בשכרו, וז"ש ועבדתם, רבים בלכתם ילכו לעבוד ה' עבודה זו תפלה, אך חלקם בכוונתם ויראתם את ה' ודביקותם, ולכן מוכרח לתת לכל אחד שכרו הראוי כפי כוונתו.
(דבש לפי מערכת סמ"ך)
#152
מקור המצוה
מה טובו אהליך וגו' שהוא בתי כנסיות ובתי מדרשות הוא יותר טוב משאר מ"ע כיון שעל זה יש שכר בעוה"ז.
(עצי חיים, לך)
עמוד 43 בספר (PDF עמוד 59) — 13 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 7 מקורות: 13
קר"ש תפלה וברכות
#153
מקור המצוה
בהך עיון תפילה היינו שמתפלל על חבירו וכו' וא"כ מגיע לו שכר בעוה"ז.
(שומע תפילה פמ"ו)
#154
וי"ג מידות.
אין ציטוט
#155
מקור המצוה
אבל לרבים יש להם טובת עוה"ז וכו' אם חטאו מ"מ אם מתפללים בציבור י"ג מידות ברית כרותה שעונותיהם מחול, וגם זכות אבות מסייעם להיטיב עמהם בעוה"ז.
(נחלת יעקב עקב)
#156
מקור המצוה
וכתב הרב מטה יששכר בסוף ספרו בשם מהר"ם ריקאנטי ז"ל דבזכות קרי"ש ה' זן אותנו וכו'.
(דבש לפי מערכת מ"ם)
#157
כתב הגרש"ק זל"ל וזל"ק: אבל באלו המלות שהזמן גרמא בהם דכתיב רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#158
וגו' פעמיים ביום יש לו פרנסה בעוה"ז
אין ציטוט
#159
מקור המצוה
אר"א תנינא כל מאן דאמר תהלה לדוד בכל יום וכו' אי בגין פרנסה ומזונא דכל עלמא תרין זמנין אינון בכל יומא בצפרא ובפניא וכו'.
(זוה"ק פ' פנחס)
#160
מקור המצוה
כי טוב יותר לילך לביהכ"נ ושכר הליכה יהיה לי בעוה"ז, ויהיה לנו פרנסה בכבוד, ונתתי גשמיכם שכר עוה"ז.
(מעגלי צדק בחוקותי)
#161
דחילוק בין שכר הליכה לשכר מעשה דזהו שכרו אתו בעוה"ז
(מעגלי צדק בחוקותי)
#162
מקור המצוה
דע"י שיקיימו ישראל וכו' לומר מאה ברכות בכל יום, זכו לשכר מלוה בעוה"ז.
(ברך משה, תשא)
#163
מקור המצוה
הברכה סגולה לפרנסה, דכן כינו חז"ל ענין הברכות מטבע שבעו חכמים.
(מטה משה)
#164
וכן ניצל ממאה מכות
(חיד"א)
#165
וזוכה לאריכות ימים
(אגרות משה ח"ד כא, ברכות המצות כתיקונן.)
עמוד 44 בספר (PDF עמוד 60) — 10 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 5 מקורות: 10
שבת, מועדים וזמנים
#166
מקור המצוה
זולת במלות שבת יוכל להיות קצת שכר בעולם הזה, כי הוא מעין עולם הבא, על ידי שמלות שבת הוא שביתת השבת, ולכן יש בו נשמה יתירה וכו'.
(שפת אמת עקב תרל"ט)
#167
ועפי"ז יובן מה שהקדים מלות שבת למלאכת המשכן כי במה שאמר השי"ת ויקחו לי תרומה וכו' דעל ידי מצות שבת יזכו לשכר בעוה"ז תיכף, ויהיה התרומה משלנו.
(ייטב פנים ח"ב דף ס"ח)
#168
ומשו"ה י"ל דשכר שבת משלמין ג"כ בהאי עלמא.
(שם אליעזר שבת)
#169
אף דבכל המלות אין שכר בהאי עלמא, מ"מ בשבת יש שכר בהאי עלמא.
(אמרי שפר עקב)
#170
דע"י שמירת שבת כהלכתו מגיע לו שכרו גם וכו' בעוה"ז.
(ולאשר אמר נח)
#171
מקור המצוה
לפי דאמר על מ"ע דקידוש היום משלם הקב"ה השכר גם בעוה"ז וכו'.
(ילקוט הגרשוני כה)
#172
מקור המצוה
וזה שאמר, שעל ידי שמענג את השבת אני נותן לו שכר. וזהו ענין מפירושיהן אתה אוכל בעולם הזה.
(שפת אמת פ' עקב תרנ"א)
#173
ע"כ נתן לנו הקב"ה את השבת, וצוה לנו מלות עונג שבת, וזה אפשרות לקיימו בודאי, וע"כ זוכה לעוה"ז ולעשירות ג"כ.
(אמרי שפר עקב)
#174
מקור המצוה
עשירים שבבבל במה הן זוכין, בשביל שמכבדים את השבת.
(שבת קיט.)
#175
מקור המצוה
וזה דאמר המענג את השבת ואינו חושש על ממונו בשבת ומענגו בשביל לכבד קדושת השבת חול עוה"ב, נותנים לו נחלה בלי מצרים שמתנהגים עמו בדרך הנקי שהוא בלא גבול.
(פני אברהם מסכת שבת פט"ו)
עמוד 45 בספר (PDF עמוד 61) — 8 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 7 מקורות: 8
שבת, מועדים וזמנים
#176
מקור המצוה
דהג' סעודות מבקיעין בני חיי ומזוני וכו' כמ"ש במארי יוסף בשם רבה"ק מלוכלין זללה"ה
(חקל יצחק פ' נח)
#177
מקור המצוה
וידוע במה שכתבו חכמי המדע כי מי שהוא זוכה לקיים הג' סעודות כהלכתן ינצל מפגע בכל סעודותיו בחול ויחול להם מקדושת שבת.
(פתח עינים שבת פט"ז)
#178
מקור המצוה
שלא יכעס לך הקב"ה עכשיו אפילו על תוספות שבת דאורייתא וכו'.
(שם אליעזר, שבת)
#179
וז"ק ושמרתם את דברי הברית, ברית נקרא שבת, את לרבות תוספת שבת ועל זה מגיע שכר בהאי עלמא.
(דברי אליעזר תבא)
#180
מקור המצוה
כל מי שישמור סעודת מלוה מלכה בטוח הוא במזונות תמיד.
(משמיע שלום)
#181
מקור המצוה
כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה חוץ מהוצאות וכו' ויו"ט.
(ביצה טז.)
#182
מקור המצוה
וכללא הוא הרי וכו' שמחה וכו' דמ"ע שהז"ג וכו' וקידושין לד.). וכתב הגר"ק ז"ל וז"ק: אבל בזמן המצות שהזמן גרמא בהם דכתיב רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#183
מקור המצוה
אבל יש מצות שיש בהם הנאת הגוף כמו וכו' ושמחת יו"ט וכו' וזה אם יזכך עצמו וכו' אלא לקיים מצות כולהו וכו' יש לו שכר בעוה"ז.
(פנים יפות לך)
עמוד 46 בספר (PDF עמוד 62) — 11 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 7 מקורות: 11
שבת, מועדים וזמנים
#184
מקור המצוה
ומנח ושייר וכו' במ"ע שהז"ג וכו' שייר ראיה וכו'
(רמב"ן קידושין לד.)
#185
. וכתב הגרש"ק ז"ל וז"ל: אבל באלו המצות שהזמן גרמא בהם דנשים רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מלוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#186
מקור המצוה
על פסח וכו' הרי יש עונש כרת על ביטולו וא"כ שפיר מגיע עליהם שכר בעוה"ז.
(בקובץ 'חדשים גם ישנים' חוברת ד', סימן קנ"ה בשם ה'לב אריה')
#187
מקור המצוה
וכללא הוא הרי מלה וכו' למ"ע שהז"ג וכו'
(קידושין לד.)
#188
. וכתב הגרש"ק ז"ל וז"ל: אבל באלו המצות שהזמן גרמא בהם דנשים רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מלוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#189
מקור המצוה
דע"י האפיקומן יגיע שכר בהאי עלמא וכו'.
(אמרי יצחק תולדות)
#190
מקור המצוה
כתב הגרש"ק ז"ל וז"ל: אבל באלו המצות שהזמן גרמא בהם דנשים רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מלוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#191
מקור המצוה
ת"ר איזהו מ"ע שהז"ג וכו' שופר וכו'
(קידושין לג:)
#192
. וכתב הגרש"ק ז"ל וז"ל: אבל באלו המצות שהזמן גרמא בהם דנשים רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מלוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#193
מקור המצוה
אף ששכר מלוה בהאי עלמא ליכא, סגולה של ימי הסוכה וכו' סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג) להמשיך ברכה אף בהאי עלמא.
(היכל הברכה ואתחנן)
#194
ת"ר איזהו מ"ע שהז"ג סוכה וכו' וקידושין לג:). וכתב הגר"ק זצ"ל וזל"ק: אבל בלו המלות שהזמן גרמא בהם דכתיב רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
עמוד 47 בספר (PDF עמוד 63) — 7 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 5 מקורות: 7
שבת, מועדים וזמנים
#195
מקור המצוה
ת"ר איזהו מ"ע שהז"ג וכו' לולב וכו'
(קידושין לג:)
#196
. וכתב הגר"ק זצ"ל וזל"ק: אבל באלו המצות שהזמן גרמא בהם דכתיב רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#197
מקור המצוה
אבל נר חנוכה גופא הוא מצוה דרבנן ועל מצוה דרבנן יש שכר בעוה"ז כמבואר בפאה"ק וכו'.
(משיב נפש, קובץ 'חדשים גם ישנים' חוברת ג')
#198
מקור המצוה
כל מזונותיו קצובין וכו' חוץ מהוצאת שבת ויו"ט וכו' ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן, אם מוסיף מוסיפין לו וכו' איכא למ"ד לתינוקות שמוליכים לבית רבן בכל ר"ח וקורין אותו מעות ר"ח.
(מטבע שטבעו חכמים אות איתי, ב"ח או"ח תייט)
אהבה ויראה
#199
מקור המצוה
אברהם שהיה עובד מאהבה וכו' ויכול לקבל שכרו בעוה"ז.
(אמרי אש לך)
#200
מקור המצוה
כיון שהוא אוהב להקב"ה, אז בעבור זה עצמו ראוי, שחף בעוה"ז ייטיב לו הקב"ה.
(אמרי שפר ברכה)
#201
דהא קיי"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא היינו דוקא לעובד מיראה דהוי רק מצוה ושכר לעבודה מלאה, וכמו שהקב"ה צריך להמתין לעבודתו האמיתית כן צריך הוא ג"כ להמתין על שכרו, אבל העובד מאהבה שכרו הרבה מאד גס בעוה"ז אוכל פירות בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב.
(בית אברהם השמטות ויצא)
עמוד 48 בספר (PDF עמוד 64) — 8 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 5 מקורות: 8
אהבה ויראה
#202
העובד מיראה לזה אפשר שיתן לו הקב"ה שכר (בעוה"ז - עיי"ש).
(ברית אברהם פנחס)
#203
מקור המצוה
אבל ביראה יש שכר גם בהאי עלמא, כיון דלא שייך אינה משתלמת אלא לבסוף וכו' כיון שלמצוה של יראה אין סוף.
(שארית מנחם פ' ואתחנן)
#204
על מצות יראה יש שכר בהאי עלמא.
(מגדלות מרקחים, עקב)
#205
לפימ"ש המפורשים דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא הוא משום מי הקדימני וכו' וא"כ ביראה דהאדם המקדים שוב מגיע על זה שכר בהאי עלמא וכו'.
(באר שלמה מערכת קימה והידור)
#206
ונראה שזהו לפי שיש כאן רמז לשכר נגלה בעוה"ז הבא בזכות יראה.
(כלי יקר שלח)
#207
מקור המצוה
דהנה בטעמא דמילתא דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא הוא מטעם וכו' מי הקדימני ואשלם וכו' וכד ששמע יעקב ח"א דלפי"ז לירא שמים לא שייך מי הקדימני שהרי חז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וא"כ וכו' יש שכר בהאי עלמא.
(דורש טוב רנט)
#208
מקור המצוה
מכיון שענין של שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, הוא לחשש שמא יגרום החטא אח"כ ועבירה יכבה מצוה, וא"כ אין מגיע לו שכר על המצוה, אבל זהו שייך רק אצל העובד מחמת שכר ועונש, שאצלו יתכן שיחזור לסורו, משא"כ העובד באהבה ויראה עילאה בלתי לה' לבדו, שלא שייך אצלו החשש הנזכר שפיר יכול לקבל שכרו בעוה"ז.
(עצי חיים עקב)
#209
מקור המצוה
והנה צדיק כזה וכו' יש בו יראה טהורה עומדת לעד, וצדיק כזה שפיר יכול ליטול שכרו בעוה"ז.
(מכתב השלישי, פנחס)
עמוד 49 בספר (PDF עמוד 65) — 7 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 7 מקורות: 7
אהבה ויראה
#210
מקור המצוה
ואפ"ל דהמאמין האדם מובטח לו שלא ימוט, ורגלי חסידיו ישמור וכו' וזה לעומת זה עשה אלקים שהמאמין יעמוד כצדקתו ומגיע לו שכר בעוה"ז.
(שארית מנחם פ' בחוקותי)
#211
מקור המצוה
אם תעשה היום מצותיו באמונה שלימה, ובעד זה, בעד חלק האמונה בכל מצוה ומצוה מגיע שכר גם בעוה"ז.
(שארית מנחם פ' בחוקותי)
#212
מקור המצוה
אשר יקבל שכרו בעוה"ז בזכות האמונה שה' יפרע מה שלוה וכו'.
(דרשות חת"ס לשמ"ע)
#213
מקור המצוה
שגם בעוה"ז יקבל שכרו יען שהאמין מאין יבוא עזרי היינו שאפילו מתחית אין יפלא הקב"ה עזרו למעלה מהשגת השכל.
(יד אהרן ויצא)
#214
איתא במדרש כל מה שישראל אוכלין בעוה"ז אינם אוכלין אלא בשכר האמונה וכו' להלן מצות אמונה שמענו מפי הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח א"כ מחויב ליתן השכר תיכף ביומו.
(חנוכת התורה פ' יתרו)
צדקה וגמילות חסדים
#215
מקור המצוה
עשר תעשר את כל תבואת זרעך [דברים יד כב], ודרשו ז"ל [תענית ט.] עשר בשביל שתתעשר. ומקרא מלא דיבר הכתוב [מלאכי ג י], ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים.
אין ציטוט
#216
מקור המצוה
בכל העבודות שאנו עובדים להקב"ה השכר מזומן רק לעוה"ב אבל מלוה צדקה שאנו נותנים שכרו גדול, אשר והריקותי לכם ברכה עד בלי די.
(דברי שאול על אגדות הש"ס גיטין ז)
עמוד 50 בספר (PDF עמוד 66) — 8 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 6 מקורות: 8 משלים: 8
צדקה וגמילות חסדים
#217
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אף שבכל מצוה בהאי עלמא ליכא, סגולה של וכו' מתנת עניים להמשיך ברכה אף בהאי עלמא.
(היכל הברכה ואתחנן)
#218
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
וזה רמז לדק לדק יחשב לך שתי צדקות אם תרדוף ותמהר נתינת הצדקה, דהזריזות לכל מצוה בפני עצמה, למען תחיה בעוה"ז, וירשת לעוה"ב.
(חומת אנך פ' שופטים)
#219
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אכן אם הוא רודף אחרי העני ליתן לו וכו' מזה מגיע לו שכר גם בעוה"ז
(תפארת בנים - שופטים)
#220
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
כשבא עני לביתו ונתן לו צדקה, ואח"כ הלך הוא לרדוף אחרי העניים ליתן להם צדקה מה גדול שכרו אפילו בעוה"ז.
(מכתב השלישי, שופטים)
#221
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ואם האדם במדה זו שלא ירע לבבו על העני שמבקש כמה פעמים ביומו אז יתנהג עמו השי"ת כנגדו להטיב לו בכל מעשיו ועסקיו וכו'.
(בית נפתלי ראה)
#222
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
וז"ש ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים ואעפ"כ תביאו המעשר אל והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכו' דבכה"ג הכל בעוה"ז.
(פנינים יקרים ליקוטי הש"ס)
#223
משלים מקובץ משני
ולכך בזה אם יש לאדם בעלמו מזונות בצמצום ואעפי"כ עושה בהם צדקה וכו' אז יהיה מובטח שבודאי ימלאהו ה' משאלתו.
(אמרי שפר בהר)
#224
משלים מקובץ משני
ובחנוני נא בזאת וגו' אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די, היינו שנותן צדקה בזמן שלא נפתחו ארובות השמים, בזה שכלו גדול, חקר והריקותי לכם ברכה עד בלי די.
(דברי שאול על אגדות הש״ס גיטין ז)
עמוד 51 בספר (PDF עמוד 67) — 7 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 7 מקורות: 7
צדקה וגמילות חסדים
#225
מקור המצוה
מי שעושה צדקה בשעה שאינו מצליח כ"כ ובוטח בה', יליץ בזכות הצדקה וכו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די.
(הגאון מוה"ר חיים זאב אבד"ק זלאטשוב זצ"ל, כרם שלמה שנה יג ה)
#226
מקור המצוה
שאם נותן צדקה מחמת רחמנות אז הקב"ה נותן לו שכרו בעוה"ז.
(דברי מהרי"א שופטים)
#227
מקור המצוה
מי שקבל לעשות צדקה וחסד משפיעין עליו מלמעלה ע"י השכינה וכו'.
(דבש לפי מערכת צדי"ק)
#228
מקור המצוה
במצות בכורים ומעשר עני שתכליתה להרגיל את האדם לתת מכספו לגר לעני וליתום ולאלמנה, לכן במצוה זו יש אפשרות לתקן רצונו ית"ש לתת גם בהאי עלמא שכר.
(שארית מנחם פ' תבוא)
#229
מקור המצוה
אגרא דתעניתא צדקתא וכו' השכר שנותנים בעוה"ז הוא על הצדקה ולאחריה.
(יעב"ץ ברכות ו:)
#230
מקור המצוה
מעצם המצוה אינו יכול ליהנות בעוה"ז כלל וכו' מ"מ כיון שחוץ מקיום המצוה, הוא עושה חסד עם העני שעוזר לו בשעת דחקו, עבור חסד זה הוא מקבל שכרו גם בעוה"ז.
(ביאורי החסידות ב"ב, אורח לחיים, בהר)
#231
מקור המצוה
ליתכן אף שהשכר [על צדקה] הוא שיתעשר יחליף לו הקב"ה שכרו באופן אחר חלף העבירות, לזאת גילה הכתוב איש אשר יתן לכהן לו יהיה ממון הרבה, דכאן הבטיחה התורה שיהיה השכר כפשוטו ממון הרבה.
(אגדות מהרי"ט שבת דף רנ"ו)
עמוד 52 בספר (PDF עמוד 68) — 20 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 16 מקורות: 20 משלים: 5
תורה
#105
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
הרי״מ אומר תורתו דאע״ג דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ״מ משלם שכר שימור, דהיינו דע״י התורה משומר מן החטא וכו׳.
(מגדלות מרקחים, בחוקותי)
#106
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אחז״ל שכל מצוה בהאי עלמא ליכא והטעם וכו׳ פן מוזל מלדקחו וכו׳ אבל בעוסק בתורה שהתורה מצלת מן החטא וכו׳ וא״כ איש כזה מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(אמרי שפר בחוקותי)
#107
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
הא דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו׳ כי אם ישלם לו שכרו בעוה״ז יבעט מרוב טובה, אבל צדיק גמור שיושב ועוסק כל היום בתורה לזה לא יניח העושר וההלחה לידי שכחת ה׳ וכו׳ שהקב״ה משלם לו שכרו גם בעוה״ז.
(דעת סופר בחוקותי)
#108
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
דבר הנעשה לשמה וכו׳ יתמיד בעבודתו וכו׳ וא״כ פורשת לעילא ונעשית תורתו של הקב״ה, וממילא דינא כלבשו כסימניס של בשר״ו ולא קנאו בשבח כלי, ובזה שייך ג״כ הל״ת דלא תלין והקב״ה חייב לשלם שכרו בהאי עלמא.
(דברי אליעזר בחוקותי)
#109
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
להנה טעמא דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא שייך דוקא במצוה שגמרה בשלימות לכיון שעשה
אין ציטוט
צדקה וגמילות חסדים
#232
מקור המצוה
ונראה לתרץ מהא דאיתא בפרקי אבות
(פ"ד מ"ב)
#233
שכר מצוה מצוה, פירוש כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אלא שכר מצוה הוא שגוררת עוד מצוה אחרת. וזהו ונתתי גשמיכם בעתם, ומחמת הגשם תהיה ברכה בעולם, ויוכלו כל אחד ליתן צדקה.
(קדושת לוי בחוקותי)
#234
מקור המצוה
אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז וכו' ואלו הן וכו' וגמילות חסדים וכו'.
(פאה מ"א)
#235
היוצא לנו מזה, דבשכר גמילות חסדים יש שכר גם בהאי עלמא.
(תפארת חיים אות נ)
#236
מקור המצוה
ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלימה וכו' שהשכר שהיתה לה בעוה"ז היה על מה שעשתה עם ממותה וכו'.
(בשורת אליהו, רות)
#237
מקור המצוה
והנה כל יעודי טובות עוה"ז וכו' על החסד שבין אדם לחבירו וכו' וע"ז באו ברכת עוה"ז.
(אמרי אש בחוקותי)
#238
מקור המצוה
אר"י ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וכו' ואלו הן הכנסת אורחים וכו'.
(שבת קכז.)
#239
מקור המצוה
אר"י ששה דברים אדם אוכל פירותיהן בעוה"ז וכו' ואלו הן וכו' והדן את חבירו לכף זכות וכו'.
(שבת קכז.)
#240
אגרא דבי הילולא מילי וכי השכר שנותנים לטבחי הוא על המילי שמשמח החתן, ומשמח הכלה.
(ויעב"ץ ברכות ו:)
#241
מקור המצוה
אר"י שכר דברים אלו אוכל פירותיהן בעוה"ז וכו' ואלו הן וכו' וביקור חולים וכו'.
(שבת קכז.)
#242
וגם במצות ביקור חולים אין אדם מסתפק שיקיים עוה"פ מצוה זו, והלואי יהיו כל ישראל בריאים ושלמים וכו' על כן מגיע ע"ז שכר בהאי עלמא וכו'.
(ויגד יעקב פנחס)
#243
מקור המצוה
אגרא להספידא דלויי וכו' השכר שנותנים לטוה"י הוא על הרמת קול שיבכו השומעים.
(ויעב"ץ ברכות ו:)
#244
מקור המצוה
על מה שמחנכין ומזרזין בניו הקטנים למצוה ע"ז שכר לפעולתן בעוה"ז.
(חמדת ישראל, פסח - עצי חיים, אמור)
חינוך
#246
מקור המצוה
שנוכל להדריך הבנים בדרך הטוב, שיהיה לנו השפעה עליהם, גם יותן שכר בהאי עלמא, כי חכמת המסכן בזויה.
(שארית מנחם פי' עקב)
#247
מקור המצוה
שכל מה מרגיל הבנים מעת פסיעתם בעולם רק לילך בדרך הטוב וכו' וא"כ שפיר הקב"ה יכול ליתן השכר בעוה"ז.
(קהלת משה נצבים)
עמוד 53 בספר (PDF עמוד 69) — 1 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 1 מקורות: 1 משלים: 1
חינוך
#245
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
על מה שמחנכין ומטריחין בניו הקטנים למצוה ע״ז יש שכר לפעולתן בעוה״ז.
(חמדת ישראל, פסח - עצי חיים, אמור)
עמוד 54 בספר (PDF עמוד 70) — 1 מקורות
פרקים: 3 תת-פרקים: 1 מקורות: 1
חינוך
#248
מקור המצוה
ויעקב אבינו השיב לו, הילדים אשר חנן אלקים את עבדך, כי מה שנתן לי הקב"ה השפעת עוה"ז הוא רק להציל הילדים כדי לגדלם על דרך התורה והיראה, ולהעמיד דורות ישרים נאמנים להשי"ת ולתורתו הקדושה, ולהציל הילדים חנן אלקים את עבדך בכל אלה, אבל אני לעצמי איני כדאי לכל הטובות האלה ואין חפצי בהם, ואין אני רוצה בשכר מצוה בעוה"ז.
(דברי יואל ח"ב קצ"א)
עמוד 55 בספר (PDF עמוד 71) — 6 מקורות
פרקים: 4 תת-פרקים: 5 מקורות: 6
אנשים מסויימים
#249
מקור המצוה
אבל המקבל עליו מצות חדשות השכר בהאי עלמא, ומובטח לה דגר הבא להתגייר ומניח עולמו לחיוב מצות שלא נצטוה עליהן.
(חקל יצחק דרושים לשבועות)
#250
ולפי"ז ישלם ה' פעלך גם בעוה"ז, ונתן טעם לזה, תחת אשר באת, ולא היית מחויב להתגייר על זה ישולם גם בעוה"ז.
(בהיות הבוקר רות תט"ו)
#251
מקור המצוה
אבל הכהנים הנגשים אל ה' והיה להם נחלה בפ"ע הם שמעו הכל מפי הגבורה ולכן יש להם שכר מצוה בהאי עלמא.
(תורת משה פ' פנחס)
#252
מקור המצוה
כתב הגרש"ק זל"ל וזל"ק: אבל באלו המצות שהזמן גרמא בהם זכים רק עבור חיי העוה"ז בהם יש שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(שו"ת קנאת סופרים סימן צ"ה ובשו"ת שנות חיים קכ"ג)
#253
מקור המצוה
וגם כיון לרבים צריכים לו כרבים דמי לזה יש שכרו בעוה"ז ג"כ.
(יד אהרן סיום ש"ס)
#254
מקור המצוה
ויל"פ וכו' הטעם לקבל מצוה בהאי עלמא ליכא להקב"ה אינו מאמין באדם וכו' והנה וכו' כתב בשם הזוה"ק דכל מי שימות ויחיה ע"י נס שוב אין יצה"ר שולט בו וכו' דפנחס פרחה נשמתו ונכנס בו נשמת נדב ואביהוא וכו' ואין לחוש שיתקלקל ויהיה על הראשונות ולכך הדין נותן שיטול שכרו בעוה"ז.
(גן רוה, פנחס)
עמוד 56 בספר (PDF עמוד 72) — 7 מקורות
פרקים: 4 תת-פרקים: 7 מקורות: 7 משלים: 7
אנשים מסויימים
#255
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
פנחס כיון שחי וקיים לעולם ולא שייך לומר בו היום לעשותם ומחר לקבל וכו׳ מגיע לו שכרו בדין בעוה״ז.
(בית נפתלי פנחס)
#256
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
לכיון שנתחלפה נשמת פנחס, וכבר תקנה את אשר היה לו לתקן וכו׳ בדין הוא שיטול שכרו
(בעוה״ז)
#257
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
והנה המפרשים כתבו הטעם למה שכר בהאי עלמא ליכא, משום שמא יחיה שמח יחטא ויתחרט על המצות וכו׳ וז״ש פינחס כיו״ל וכו׳ ואח״כ היה לו נשמה מעלמא עילאה וגמירי שאינו חוטא, לכן אמר הקב״ה בדין הוא שיטול שכרו וכו׳.
(בגדי אהרן פנחס)
#258
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
מי שנוהג ברבנות בכשרות ובתמימות כראוי וכו׳ נותנין לו שכרו קודם שיצא מן העולם וכו׳.
(באר שלמה, רבנות, ליקוטי מהר״ן רל״ו)
#259
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
כי הזכר שעבודתו הוא בסיגוף יש לו שכר גם בעוה״ז
(ויגד משה תזריע)
#260
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ת״ר גדולה הבטחה שהבטיחן הקב״ה לנשים וכו׳ שיתננו ג׳ עולמות עוה״ז ועוה״ב וכו׳.
(עין יעקב מבואר ברכות קפח)
#261
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אין הברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בזכות האשה, ולכך אם היא קיימה את התורה מעוני זכה אף הבעל לעשירות בזכותה.
(אמרי שפר לך)
עמוד 57 בספר (PDF עמוד 73) — 7 מקורות
פרקים: 4 תת-פרקים: 7 מקורות: 7
אנשים מסויימים
#262
מקור המצוה
שמעו הנשים ולא רצו ולא קבלו עליהן ליתן נזמיהן לבעליהן אלא אמרו להם לעשות עגל ומסכה אין בו כח להציל, לא נשמע לכם, ונתן להם הקב"ה שכרם בעוה"ז שהן משמרות ראשי חדשים יותר מן האנשים.
(פרדר"א פמ"ה)
#263
מקור המצוה
ועל זה מקשה רב לר"ח א"כ נשים במאי זכיין, דהא ודאי על חינם לא הבטיחן הקב"ה שני עולמות, ומתרץ לפי שהם גורמים לתורה ומצות.
(שפתי חכמים ברכות יז.)
#264
מקור המצוה
וכל מי שחושדין אותו ואין בו, שכרו ניתן בעוה"ז להיותו גלוי לכל שחשדוהו שלא כדין.
(ירושלמי כתובות י"ב)
#265
מקור המצוה
אמנם כיון שהוא י"ש היינו בנמצא תיכף, לכן הצדיקים אוכלים הפירות גם בעוה"ז.
(עצי חיים, ויצא)
#266
מקור המצוה
ונח מצא חן בעיני ה' זה הצדיק ראוי להנצל כי מצא חן בעיני ה'.
(רבינו בחיי בראשית.)
#267
מקור המצוה
דמה שיש לצדיקים בהאי עלמא הוי דוגמת מוסיפין מחול אל הקודש, לכך שורת הדין נותן להיות להם טובות בעוה"ז.
(כסף נבחר בחוקותי)
#268
מקור המצוה
עפ"י מ"ש בריש ספר ליקוטי שושנה וכו' שכל מה שטוב להצדיק בעוה"ז הכל הוא כדי שיבא על ידו לעולם הבא, כי הדרכים הנצרכים לבוא על ידיהם לעוה"ב אינם יכולים להעשות אם לא שיש לו כל צרכי עוה"ז.
(ובאהלי ישכר פ' לך)
עמוד 58 בספר (PDF עמוד 74) — 15 מקורות
פרקים: 4 תת-פרקים: 12 מקורות: 15
אנשים מסויימים
#269
מקור המצוה
לכן הצדיק אם זכה להכריע במעשיו שיהיה העולם נידון לזכות ע"פ מלוה שעשה, גם בעוה"ז ישלם ה' גמולו תחת כפיו טוב.
(קומץ המנחה, עקב)
#270
מקור המצוה
אעף ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא אבל כשהשי"ת רוצה להשפיע לצדיק שכרו כדי שעי"ז ישפיע לכל העולם, בודאי מגיע גם בעוה"ז.
(מהרי"ד מבעלזא)
#271
מקור המצוה
אבל לצדיקים שגם לעוה"ב עוסקים בתורה כברכות (סד) ילכו מחיל אל חיל וכו' ממילא שייך ליתן להם שכר גם בעוה"ז.
(שארית מנחם פ' בחקותי)
#272
מקור המצוה
וזה אופן שיהיה לצדיק שכר גם בעוה"ז וכו' אם הצדיק משמר עצמו מלדבר מטוב ועד רע על הרשע לצדיק זה יש גם עוה"ז.
(כת"ס מצורע)
#273
מקור המצוה
רק כשהדור כולו זכאי אז אפשר להצדיק העובד מאהבה ג"כ שיהיה לו טוב וכו' אם אפשר להסיר הצער והעונש מהעולם וכו' אז בודאי הדין נותן כ"ש שיתן לו הקב"ה להעובד מאהבה השכר בעוה"ז וכו'.
(ברית אברם פ' פנחס)
#274
מקור המצוה
ולפי"ז לפעמים שמתגלגל הצדיק עוה"פ אל זה העולם לאיזה טעם הכמוס אצלו ית"ש מגיע לו גם בעוה"ז שכר מעשיו אשר בגלגול ראשון.
(ערבי נחל ואתחנן ט)
#275
מקור המצוה
משא"כ אצל פנחס וכו' וידעו הכל שהוא צדיק אמיתי ומגיע לו שכר בעוה"ז.
(בית אשר פנחס)
#276
מקור המצוה
אמר רבא רב אידי אסברא לי אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי אלא טוב לשמים וטוב לבריות זה צדיק טוב וכו' [וברש"י שם] ועל זה נאמר כי פרי מעלליהם יאכלו ולכן אוכל פירות בעוה"ז וכו'.
(קידושין מ.)
#277
מקור המצוה
אבל יש לומר דמוכח מגמרא דברכות [ז.] דלזיק גמור יש לו בעוה"ז וכו'.
(זרע ישראל ונדפס בקובץ 'חדשים גם ישנים' חוברת ב')
#278
מקור המצוה
דהא דקי"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא זה דוקא בישראל אבל לאוה"ע ז' מצות שלהם יש להם שכר בהאי עלמא.
(יד אהרן וישלח)
#279
מקור המצוה
וכיון שפנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן
(- שהוא ת"ח ובנו ת"ח ובן בנו ת"ח, ואמר הקב"ה אני ערב לך ששוב אין התורה פוסקת ממנו לעולם)
#280
לכן בדין הוא שיטול שכרו, כי בודאי לא יתקלקל.
(מהרי"ד בעלזא.)
#281
מצינו במדרש וכו' שסיבת הדבר שאין לצדיקים שכר בעוה"ז כדי שיהא זכות לבניהם שיקבלו זכות אבות וכו' נמצא לפי"ז שאם גם בנו צדיק וכן בנו לזיק וכו' שוב לא פקקה מזרעו, יוצא שאין להם צורך בזכות אבות, ממילא כבר יכולים לקבל שכרם בעוה"ז.
(ראש יוסף מנחות נ"ג בשם הגר"מ קרעמער זקינו של הגר"א.)
#282
מקור המצוה
דאינו מגיע שכר בה"ע דצריך להשאיר זכותו לבניו אחריו וכו' אך אמרז"ל וכו' לכל שהוא ת"ח ובניו ובן בניו שוב אין התורה פוסקת מזרעו וכו' וא"כ להשאיר זכותו לבניו ממילא ח"ס, והיינו ח"ס בחוקותי, היינו כשהלכו מ"א שנה בחוקותי בלא חטא אז ושמרתם ועשיתם אותם, היינו אני בטוח שלא תחטאו עוד.
(עכל"ק. ולפי"ז נמצא שגם כל יעודי עוה"ז שאח"כ קאי על זה.)
#283
(שפת אמת להרב הצדיק מו"ה משולם שרגא פייבוש מברעזאן זצוק"ל)
אין ציטוט
עמוד 59 בספר (PDF עמוד 75) — 6 מקורות
פרקים: 4 תת-פרקים: 4 מקורות: 6
אנשים מסויימים
#284
וה"ה שעברו רוב שנותיו ולא יחטא עוד בטל יצרו הנ"ל ויש שכר מצוה בהאי עלמא.
(פמ"ג פתיחה כוללת או"ח ח"ד סי' ח"י)
#285
טעם למאי דקי"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו' שאם יעשה אדם מצוה וכו' ויספק לו שכר וכו' ולמחר יעבור עבירה וכו' לפעמים משכחת להיכא שבא זה וכו' כיון שעבר אדם רוב שנותיו ולא חטא שוב אינו חוטא וכו' לאיש כזה שפיר מגיע שכרו בעוה"ז וכו'.
(חוט המשולש עקב)
#286
ע"כ מרמז הפסוק אם בחוקותי תלכו, כי ימי שנותינו בהם שבעים שנה, ואם בגבורות שמונים, והרוב של שמונים הוא מ"א, גימטריא בדין הוא שיטול שכרו.
(אמרי יצחק פנחס)
#287
אם זכי' למה ג' דורות, ואין תורה פוסקת מזרעו וכו' איכא שכר עוה"ז.
(ברכת יצחק פנחס)
#288
ולא נתת שכר מצוה בהאי עלמא וכו' שיש רשעים בעולם שאין תוכם כברם שלא יהיה קושיא מפני מה לצדיק וטוב לו ולצדיק ורע וכו' אבל בפנחס וכו' כולם יעידו ויגידו שראוי הוא לכך וכו' לכן אמר הנני נותן וכו'.
(שבט מיהודה פנחס)
#289
שכר מצוה בהאי עלמא ליכא י"ל מטעם שמא יחטא, אך ליעקב אמר דממ"נ להיטיב לך וכו' דאם השכינה שורה על האדם שוב לא יחטא וכו' וא"כ מכל זה ראוי להטיב לו.
(חינוך בית יהודה דרך ד דרוש ב)
עמוד 60 בספר (PDF עמוד 76) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 61 בספר (PDF עמוד 77) — 10 מקורות
פרקים: 4 תת-פרקים: 6 מקורות: 10 משלים: 1
אנשים מסויימים
#290
מקור המצוה
ומשלם אל שונאיו אל פניו
(דברים ז י)
#291
וברש"י שם שמשלם לרשע שכר מעשיו הטובים בעוה"ז.
אין ציטוט
#292
מקור המצוה
רות הראתה שלא נחשב בעיניה כלום עניני עוה"ז וכו' לזה אפשר לשלם לה שכר בהאי עלמא וכו'.
(דעת סופר רות)
#293
מקור המצוה
עפי"מ שמובא בספר חקל יצחק זי"ע בפ' עקב וזל"ק וידוע מה שאמר הצדקות שור דהגם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא זו רק בקיום העשין, אבל בשמירת הלא"ת, כיון דלא עבר בלא"ת נקיון הוא, וא"כ העונש בהאי עלמא, מכ"ש דיש לו שכר בהאי עלמא, דהא קי"ל מידה טובה מרובה על מידת פורעניות. והנה נמצא לפי"ז דעל מצוה הבא אליו מכח עבירה יש שכר בעוה"ז, וא"כ לפי"ז יוצא שגם על מצוה זו שמגיע אליו, ע"י עבירה שעשה המדבר א"כ שפיר מסתבר לומר שמקבל עליו ג"כ שכר בעוה"ז, והבן.
אין ציטוט
#294
מקור המצוה
וא"כ בעל תשובה וכו' אמרינן דיש לו שכר בעוה"ז.
(דורש טוב, בארות יצחק, קמג)
#295
זמנים מסויימים מ. בעקבתא דמשיחא.
אין ציטוט
#296
מקור המצוה
בעל מסירת נפש נראה שיש שכר גם בהאי עלמא וכו' ובעקבתא דמשיחא אפשר לשמור את התורה"ק רק במסי"נ; וז"ש והיה עקב, בעקבתא דמשיחא, תשמעון, אז ושמר ה"א גם בעוה"ז וברכך וגו'.
(שארית מנחם פ' עקב)
זמנים מסויימים
#297
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
בעל מסילות נפש נראה שיש שכר גם בהאי עלמא וכו׳ ובעקבתא דמשיחא אפשר לגמור את המוה״ק רק במסיר״נ; וז״ש והיה עקב, בעקבתא דמשיחא, תשמעון, אז יגמר ה״א גם בעוה״ז וברכך וגו׳.
(שארית מנחם פ׳ עקב)
#298
מקור המצוה
והנה מבואר בזוה"ק
(פ' בראשית)
#299
להשי"ת לא ברא את העולם רק על ששת ימים, ורק במה שישראל שומרים שבת כהלכתו בזה גורמים קיום העולם עוד לששת ימים, וכן לעולם, נמצא לפי"ז דבכלות ששת ימי החול הוא מחמת סוף לקיום העולם, וממילא שייך אז שכר מצות שבת ימי החול העגלה.
(בית אברהם פ' תצא)
עמוד 62 בספר (PDF עמוד 78) — 4 מקורות
פרקים: 4 תת-פרקים: 2 מקורות: 4
זמנים מסויימים
#300
מקור המצוה
ביום השביעי יהיה לכם קודש שגם הגוף יתקדש מלאכה רבה וא"כ על כל זה יש שכר גם בהאי עלמא.
(דברי אליעזר ויקהל)
מקום מסויים
#301
מקור המצוה
דהא דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא ה"ד בחו"ל אבל בארץ ישראל ששם השראת השכינה יוכל להיות שכר מצוה בהאי עלמא.
(ילקוט הגרשוני, ברכות)
#302
דבחי' מגיע שכר בהאי עלמא וכו' והוא למעלה מן המזל יכולים לקבל אף בה"ע.
(אמרי יצחק לך)
#303
עוד י"ל כי אין העוה"ז כדאי לשכר מצוה, וא"כ יש לומר דבא"י שם השראת הקדושה יוכל להיות שם איזה השפעה כל דהוא פירות שכר מצוה.
(ערבי נחל ראה א')
עמוד 63 בספר (PDF עמוד 79) — 9 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 3 מקורות: 9
זכות אבות
#304
מקור המצוה
עוד מצינו שישראל אוכלים זכות אבות וכו׳ והיינו כי האבות הם ככר בעלמא דקשוט והם הטבעו סימן זכותם על בניהם אחריהם.
(ערבי נחל ראה א׳)
#305
יש הרבה מצות שמגיע עליהם שכר בעוה״ז וכו׳ זכות אבות מהני גם לטובת עוה״ז.
(לחם אבירים עקב)
#306
הקשו המפרשים הרי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ונראה לתוס׳
(שבת נה.)
#307
כתבו דאעפ״י שזכות אבות תמה מ״מ ברית אבות לא תמה וכו׳ ולבד זה הרי אנו מבקשים מהקב״ה יחננו מאוצר מתנת חינם וכו׳.
(טל השמים עקב)
#308
אבות נוטריקון תורה וגדולה במקום אחד, שעל ידי זכות אבות זוכים לשתי שולחנות וכו׳.
(באר שלמה א ב)
#309
הגם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אבל זכות אבות מהני גם לטובת עוה״ז ע״כ.
(פרדס יוסף פנחס, בשם כסא דוד)
#310
מי שיש לו זכות אבות אין לו לירא, כי מה שהוכל בעוה״ז הרי זה בזכות אבותיו
(חת״ס תולדות)
#311
מקור המצוה
מכל הענין כך הוא דמחמת המצוה עצמה אין לה תשלומים בעוה״ז, אבל הזריזות וההידור וכיו״ב ממצות אבותינו אותו הזכות אנו אוכלים.
(קול אליהו פ׳ וירא)
#312
מקור המצוה
כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא פירוש, כי שכר המצוה אינו ניתן באופן שיכרת תשלום שכר לפועל, אלא שכר המצוה ממתין ליו״ח, אם יזדמן איש ראוי לקבל, אהוב למעלה וצדיק, אז משלם לו שכר אבי אביו, וממתין עד אלף דור.
(פנינים משולחן הגר״א, עקב)
עמוד 64 בספר (PDF עמוד 80) — 12 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 7 מקורות: 12
זכות אבות
#313
מקור המצוה
ללמד שכלו על מצוה זו שקינח לחלקיו, אבל רק בזכות אבותיו של אלעזר ואהרן נתן לו כהונת עולם וכו' שע"י זכות אבות נותן הקב"ה לבניהם שהולכים ומנהגים בדרכי אבותיהם וכו'.
(חת"ס - מש"מ פנחס)
#314
עתיד הקב"ה להנחיל וכו' וחילותיהם למלא, ומפרש בנויו"ט בעוה"ז וכו', והטעם כי נכר מטעי שהם הולכים בדרכי אבות וכו'.
(דברי אליעזר, הדרנים)
#315
בין האוה"ע המלעיגים עליו
אין ציטוט
#316
מקור המצוה
אם בחוקותי תלכו ר"ת אב"ת, להורות דגם כשהלכו בין אוה"ע המלעיגים עליכם ג"כ תשמרו חוקותי [- ואז ונתתי גשמיכם בעתם].
(בית אשר בחוקותי)
ישראל
#317
אך בשביל דין הרבים שהעולם נידון בכללו לזכות (לזה יש שכר אף בעוה"ז).
(קומץ המנחה, ראה)
#318
כמציל מווטו של ים,
אין ציטוט
#319
מקור המצוה
וא"כ בזה שקיבלו ישראל את התורה הרי דינם כמציל מן הנהר דהרי זה שלו, וא"כ כל טובת העוה"ז הוא לישראל.
(טללי אורות, ואתחנן)
#320
הוא בשביל ישראל, ע"כ מגיע גם להם טובת עוה"ז.
אין ציטוט
#321
מקור המצוה
וא"כ איפוא אחר שע"י ישראל נשפעת הטובה, דין שיהיה להם חלק בטובה.
(קומץ המנחה, עקב)
#322
השי"ת כלל העולם כשישראל מקושרים במלכות הכולל ית' אז מקבלים רק טובות וכו'.
(דודאים בשדה ראה)
#323
מהעוה"ז כפי המותר.
אין ציטוט
#324
מקור המצוה
וזה העיקר וכוונת התורה ולא תוהו בראה וכו' שיהנו בני אדם מהעוה"ז על פי התורה והמצוה מה שהחזיר לנו הקב"ה.
(פני מבין, בראשית.)
עמוד 65 בספר (PDF עמוד 81) — 8 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 6 מקורות: 8
ישראל
#325
מקור המצוה
אף חלקו בב' עולמות זה מה שהוא תחת הטבע, אבל ישראל למעלה מן הטבע וכו' וזהו אין לעשו חלק בו.
(אמרי יצחק תולדות)
#326
מקור המצוה
דמבואר בזרע בירך
(פ' עקב)
#327
דאם ישראל הם במדריגת עבד אז אינם נוטלים שכרם אלא לבסוף וכו' ושכר מצוה בה"ע ליכא וכו' משא"כ אם הם במדריגת בן אז נוטלים תמיד בלי פסיק.
(דורש טוב סג)
#328
מקור המצוה
דהנה בטעמא דמילתא דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא הוא מטעם וכו' מי הקדימני ואשלם וכו' וכ' בספר ברית אבות דע"י שנעשין שותף עם הקב"ה במעשי בראשית שוב לא שייך מי הקדימני וכו' יש שכר בהאי עלמא.
(דורש טוב, קט)
#329
מקור המצוה
אמנם אם ישראל הקדש מותר ליהנות מהקדש ולכן וכו' זוכה לשכר בעוה"ז.
(דורש טוב צח)
יסורים
#330
מקור המצוה
ואמרינן כל שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורים שנאמר את אשר יאהב ה' יוכיח ואמרינן שצריך לקבלן מאהבה. ושכרו שיראה זרע ויאריך ימים ותלמודו מתקיים בידו.
(חדשים גם ישנים ברכות ה.)
#331
שמי שמקבל עליו יסורים באהבה, יכול לזכות אף בעוה"ז כדאיתא בפ"ק דברכות (ה.) ואם קבלן מאהבה מה שכרו יראה זרע יאריך ימים וכו'.
(זרע שמשון עקב)
#332
מקור המצוה
וידום אהרן, וברש"י שם קבל שכר על שתיקתו, ומה שכר קיבל, שנתייחד עמו הדיבור שנאמר לו לבדו פ' שתויי יין.
(ויקרא י ג)
עמוד 66 בספר (PDF עמוד 82) — 9 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 6 מקורות: 9
יסורים
#333
מקור המצוה
ולדעתי נראה עפי"מ דאיתא וכו' לכל מה שישראל אוכלים בעוה"ז הוא בשביל חולי ויסורים.
(פנינים יקרים פ' משפטים)
כבוד שמים
#334
מקור המצוה
והנה פנחס בקנאו קנאת ה' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליו ומעצר המגיפה, ויתגדל ויתקדש שמו יתעלה וכו' בדין הוא שיטול שכרו.
(פני מבין פ' פנחס)
#335
אחז"ל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, ופנחס קילס שם שמים ברבים וזכה רבים ויוכל להגן לו שכרו מיד.
(תורת משה פ' פנחס)
#336
עפי"מ שפירש כפר מות ימיר וכו' שמע"פ שאמרינן שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו' אך פנחס כיון שקילס ה' אין מטה בא לידו וליכא חששא זו, וע"כ בדין שיטול שכרו.
(פלפולא חריפא ורוח)
#337
חיי עולם).
אין ציטוט
#338
ולכן אין הקב"ה משלם שכר בהאי עלמא כי אין השכר מן הדין וכו' שכך הרבה מחל וכו' על פי הדין וכו' במה שפירסם מלכותו ואחדותו ית"ש בעולם וכו' שפיר מגיע לו שכר (בעוה"ז).
(ואמרי אש לך)
#339
מקור המצוה
שאברהם היה הולך ומכריז ומפרסם אלוקותו ית' וכו' והיה צריך להיות חכם ועשיר וגבור כדי שיתקבלו דבריו לשומעיהם וכו' לכן הבטיחו הקב"ה שיתן לו כל הכנות האלה אשר הוא צריך לשלימותו וכו'.
(רחובות הנהר לך)
#340
מקור המצוה
שכיון שבאת מרחוק לקבל עליך עול מלכות שמים אשר בזה גרמת להרמת כבוד השי"ת בגוים כו' ע"כ ראוי את שישלם לך שכר פעולתך בעוה"ז.
(תורת מהרי"ץ נשא)
#341
להשי"ת נח"ר בשכרו שיכול להיטיב.
אין ציטוט
עמוד 67 בספר (PDF עמוד 83) — 16 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 14 מקורות: 16
כבוד שמים
#342
מקור המצוה
ואפשר דבכהאי גוונא השכר הוא גם בעוה"ז, מכיון שבקבלת השכר הוא מכוין לעשות נח"ר לבוראו ית'.
(שארית מנחם פ' בחוקותי)
#343
מקור המצוה
דמטעם קידוש ה', כדי שימקדש שמו יתברך, יותן שכר גם בהאי עלמא.
(שארית מנחם פ' עקב)
#344
מקור המצוה
דאם האדם מתגבר על מסיתים ומדיחים בעלי בחירה ואינו מתפתה להם רק לוחם נגדם יקבל שכרו משלם בעוה"ז.
(דברי יואל עקב)
#345
מקור המצוה
הנה שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף וכו' ולא נגמר שום מצוה עד יום מותו, משא"כ מצוה זו וכו' ויעמוד פנחס ויפלל שלא יבא עוד לידו לעולם וכו' וא"כ נגמר המצוה ולכך בדין הוא שיטול שכרו.
(פני מבין פנחס)
מזכה הרבים
#346
מקור המצוה
זכות הרבים ומעשיהם הטובים מניחים להם כל הברכות והטובות שנכללו בתורה גם בעוה"ז
(מהרש"א קידושין לט.)
#347
טעם לדבר מצוה דהאי עלמא ליכא דשמא יתחרט אח"כ ונמצא תוהה על הראשונות ולית ליה שכר כלל, משא"כ כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו, בדין שיטול שכרו בעוה"ז.
(ספר המגיד פ' פנחס)
#348
מקור המצוה
דנהי דעל מצוה גופא ליכא שכר בעוה"ז מ"מ במה שזיכה אחרים על זה מגיע שכר בעוה"ז.
(ויחי יוסף בחוקותי)
#349
מקור המצוה
שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והטעם להרמב"ם דלא שליט עבידתיה ושכירות אינה משתלמת אלא
אין ציטוט
#350
מקור המצוה
ועל"ז שמעתי מחלמ"ו הגאון מוה"ר זאב וולף גינצלער ז"ל וכו' שאם האדם לא היה מתענג על זה לבד שהוא שומר שבת כהלכתו, אלא היה משגיח גם על אחרים שיעשו את השבת וכו' וממילא מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(מנחת אשר אגדה)
#358
מקור המצוה
אף דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו' ומדריך את האחרים וכו' מגיע לו שכר גם בהאי עלמא.
(אמרי יצחק משפטים)
#359
מקור המצוה
וא"כ מכיון שהמה בפעולתם גרמו להגדיל האמונה בלב ישראל ע"כ זכו בשביל זה לקבל שכרם בעוה"ז.
(אבן יקרה, שלח)
#360
מקור המצוה
דהמזכה את הרבים באמונה יש על זה שכר גם בהאי עלמא וכו' מקום לזיכה את הרבים בדבר שאין מצוה מפורשת בה וכו'.
(ליקוטי יהודה, פנחס)
#361
מקור המצוה
והנה פנחס כאשר קנא קנאת ה"ל בשעת מעשה הכניס הרהור תשובה בלב ישראל וכו' ושפיר מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(מגדולות מרקחים, פנחס)
#362
מקור המצוה
והנה לאיש שקירב אחרים והכניסם תחת כנפי השכינה השכר הוא בלא קץ וגבול, וכיון שהשכר שלו הוא בלתי גבול ממילא מגיע לו שכר גם בעוה"ז.
(ולאשר אמר חיי)
#363
מקור המצוה
ועל זה שלמדים ממנו אחרים אוכל הפירות בעוה"ז.
(דברי מהרי"א ראה)
#364
וז"ל כמה שמזכה האחד את הרבים שיעשו מצות ע"י שהלוה ממון לחיים על זה מקבל האדם שכר לעולם הזה.
(כתב סופר פנחס)
עמוד 68 בספר (PDF עמוד 84) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 69 בספר (PDF עמוד 85) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 70 בספר (PDF עמוד 86) — 7 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 4 מקורות: 7
מזכה הרבים
#365
מקור המצוה
מענגיה לעולם, היינו אותן המענגים את השבת רק בשביל העולם, היינו שמגלים את העולם וזוכים בו, ומתענגים תיכף מטוב עולם הזה בזכות בו, הנה כבוד ינחלו, זוכים לטוב ועושר ונכסים וכבוד עולם הזה וכו'.
(בני יששכר שבת מאמר ז')
מחשבה ורצון
#366
מקור המצוה
והנה כתבו המפרשים דאף דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ"מ שכר מחשבה טובה איכא בהאי עלמא.
(ערבי נחל ראה א')
#367
לפי"ז נמצא דעל מחשבה טובה שזה הוא ע"י האדם בעצמו ע"ז שפיר הקב"ה משלם שכר בעוה"ז.
(מגדלות מרקחים, בחוקותי)
#368
שבדין הוא שיקבל שכרו בשביל שקיבל קבלת ע"ל במחשבה ועל מחשבה יש שכר בעוה"ז.
(יד אהרן פנחס)
#369
אף דעל גוף המצוה אינו מגיע שכר בעוה"ז מ"מ על מחשבה טובה שפיר מגיע שכר גם בעוה"ז.
(ויחי יוסף בחוקותי)
#370
מקור המצוה
בזכות רצון טוב של ישראל לקיים המצוה שעל זה יש שכר בהאי עלמא.
(ויגד משה אמור)
#371
מקור המצוה
עפי"מ מה שמוכח דעל מחשבה טובה שהקב"ה מצרפה למעשה מקבלים שכר בעוה"ז. ומבואר בספה"ק הטעם דהנה מה ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, שמכיון שתלוי במעשי האדם כשהוא עדיין בעוה"ז, יתכן שיתערבב בו איזה צד פגם, וע"כ אין השכר שלם עליה, משא"כ כשהקב"ה מצרפה, אז הוא נקי בלי פגם ושפיר שייך לקבל שכר בעוה"ז. ולפי"ז גם חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, ובאופן כזה בודאי שאין בה פגם כל שהוא, מכיון שאינו לפי עשייתו רק לפי מה שמעלה עליו הכתוב, וא"כ שפיר יכול לקבל שכר אף בעוה"ז והדבר פשוט.
(המלקט)
עמוד 71 בספר (PDF עמוד 87) — 6 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 6 מקורות: 6
מחשבה ורצון
#372
מקור המצוה
שכל מצוה כהאי עלמא ליכא זהו דוקא אם הוא בבחינת לעשותם, דהיינו דהמצוה נעשית רק בעולם העשיה, אבל אם עשה המצוה גם במחשבות קדושות באופן דהמצוה נעשית לא לבד בעולם העשיה, אז שפיר מגיע שכר גם בהאי עלמא.
(מגדלות מרקחים, ש"ס)
משא ומתן
#373
מקור המצוה
והנהנה מיגיעת כפיו זוכה גם בעוה"ז נוסף על העוה"ב שהוא זוכה אליו וכו'.
(אורח לחיים, ימים נוראים)
#374
מקור המצוה
אותן האנשים וכו' בעת עוסקם במקח וקנין וטרודים בהבלי עולם ועסקיהם בין אנשים אשר מלא הטבע הוא מניעה לעבודת הבורא, עכ"ז לא שת לבם גם לזאת ושמרה נפשם מהטות משפט עליון וכו' וזה יהיה שכרם בעוה"ז וכו'.
(אמרי שפר בחוקותי)
#375
מקור המצוה
אבל מי וכו' ונושא נותן ביחודים ובשכל ובחכמה וכו' נותנין לו שכרו בעוה"ז ג"כ.
(אוצר החיים קאמארנא - ראה)
#376
מקור המצוה
ואפ"ה חשבתי דרכי שבכל יום היה לו לעשות מה לצרכי גופו ומ"מ אשיבה רגלי אל עדותיך א"כ יש שכר בטילה ע"כ שכר ניתן לו בעוה"ז.
(יד אהרן פ' בחוקותי)
#377
מקור המצוה
ועל"ז הוא ביאור הכתוב ג"כ אם בחוקותי תלכו, פירוש שאם הליכתם כאחת מתהלכים לעשות מלאכתכם להכין טרף לביתכם תהיה בשביל חוקותי שהוא כדי שתוכלו לעסוק בתורה שלא מדוחק, ומילת בחוקותי ביאורו בשביל חוקותי וכו' וזהו שפירש רש"י שתהיו עמלים בתורה פירוש שהעמל שאתם עמלים לצורך פרנסה תהיה אלא בשביל התורה שתוכלו אח"כ לעסוק בתורה ולא תהיו טרודים בדאגת פרנסה אז בעשותכם זאת גם השי"ת יעשה את שלו להזמין פרנסתכם בלי טורח וכו', שלא תצטרכו להטריד עצמיכם הרבה ותוכלו לעסוק בתורה מתוך הרחבה.
(מאור ושמש בחקותי)
עמוד 72 בספר (PDF עמוד 88) — 5 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 5 מקורות: 5
מתנת שכר
#378
מקור המצוה
יצוייר ג"כ היום ברכה שיהיה שכר בהאי עלמא וכו' שמאן דלא תיכף הברכה על מנת שתשמעו לעתיד וכו' ושכר זה יש בהאי עלמא.
(ערבי נחל ראה א')
#379
מקור המצוה
דהנה ידוע שהשי"ת טוב ומטיב עם האדם קודם עשייתו את המלוה וכו' וא"כ הפירוש אע"פ שיש לצדיקים נחלות במעשיהם הטובים, רצה לומר אף על המעשים הטובים שעתידים לעשות שעל זה ודאי ראוי שיחול תמיד ולכך היתר הוא וכו'.
(שנות חיים פ' חיי)
#380
מקור המצוה
ולפי"ז יש חילוק בין מצות שכבר קיימו ע"ז שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו' אכן על מה שעתידים לעשות ע"ז יש שכר מקודם כדי שיוכל לעשותם וכו'.
(לחם אבירים ואתחנן)
#381
מקור המצוה
אם בחוקותי תלכו וכו' אלו היעודים אינם אלא הכנות כדי שימצא את עצמו פנוי כדי שיעשה המצות, ולא יהיה לו שום דבר שמעכבו ומטרידו מלעשותם.
(ש"ך על התורה, בחקותי)
#382
מקור המצוה
שהקב"ה רצה להוליך עם ישראל בדרך שהאב מוליך את בנו לתינוק בתורה, כשהוא קטן אומר לו לך לבית המלמד ואתן לך מן הרמונים ומן האגוזים וכו' וכן הקב"ה אמר בחמילה אם בחוקותי תלכו וגו' אתן לכם גשם ופירות גשמיכם בעתם וכו'.
(תולדות יצחק בחוקותי)
עמוד 73 בספר (PDF עמוד 89) — 15 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 11 מקורות: 15
מתנת שכר
#383
מקור המצוה
דכל היעודים טובים כמוה"ק לא בתורת שכר, דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, רק בתורת הכנה שלא יבוטלו מתורה ותפילה שיהיה הרחבת הדעת לתורה ועבודת ה'.
(טל השמים עקב)
#384
מקור המצוה
דהנה אע"ג דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, זה רק בתורת שכר, אבל מה שהשי"ת נותן במתנה מחמת אהבה, זה שייך גם בזה"ז.
(מגדלות מרקחים, עקב)
#385
וי"ל וכו' היינו המתנה שנוסף לו על שכר המצות יותן לו בזה"ז.
(חת"ס אבות, ת"מ מהת"ל תצא)
נסיון
#386
מקור המצוה
אע"ג דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא היינו באם לא היו לו נסיונות, לא כן כשעמד בנסיונות ע"ז מגיע שפיר שכר.
(טל השמים עקב)
#387
אך עמידה בנסיון אינו בכלל מי הקיימני, ולכן שייך בו שכר גם בעוה"ז.
(ביאורי החסידות קידושין, שפת אמת, מקץ)
עניו
#388
מקור המצוה
מיהא ע"י ענוה וכו' מתעלים כל המצות כונן שעשה וראוי לקבל עליהם שכר וכו' ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ה' אלהיך וגו' דאם תעשו משמרתם הנ"ל מצות עשה, דהיינו מלאו כל גילוי תעשו מצות עשה עי"ז תזכו לברכות עוה"ז.
(ערוה"ב עקב)
#389
ומעתה לא יתייחס לעניו השאלה של מי הקדימני ואשלם וכו' כי הלא הוא העמוד העולם, ובזכותו יש קיום להבית ולכל העולם וכו'.
(ולאשר אמר נח)
#390
ולכך נכפל וכו' שהיה עניו בתכלית וכו' בדין הוא שיטול שכרו על אתר בעוה"ז.
(בית אשר פנחס)
#391
מקור המצוה
ע"כ מאת ה' היתה נסבה שהיו השרים מבזים אותו וכו' כדי שלא יתגאה וישמח וא"כ עי"ז בדין הוא שיטול שכרו.
(חת"ס פנחס)
#392
מקור המצוה
ולפי"ז נמי שמתעלה מדריגה אחר מדריגה באופן הנ"ל עד שנראין לו כל המצות שעשה כבחינת עבירות, בדין הוא שיקבל שכר בעוה"ז.
(מגדלות מרקחים, וירא.)
#393
אם בכל פעם שעושה המצוה הוא מכין שלא עשה כלום ועי"ז עומד ומנפה מתי תבא לידו עוד ויקיימנה, לזה ראוי שיקבל שכר במתנת חינם (בעוה"ז)
(ערוגת הבושם פ' עקב)
עבירה
#394
מקור המצוה
אף דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, מכל חי פורש מעבירה ונותנין לו שכר כעושה מצוה יש שכר בעוה"ז.
(פרד"י בא)
#395
מקור המצוה
ולפי"ז יצא לנו דין חדש דל"ת דבא דבר עבירה לידו וניצול דאלחי כעשה מצוה ממש יש שכר בהאי עלמא.
(תיבת גמא משפטים)
#396
מקור המצוה
ולפי"ז ישב אדם ולא עבר עבירה שנותנים לו שכר כעושה מצוה ע"ז יש שכר בעוה"ז.
(יד אהרן תזריע)
#397
מקור המצוה
דע"י שמנע עצמו מעבירה שנאמר מלעבור על נדנוד איסור עריות לכן זכה לשכר בעוה"ז.
(בקובץ 'חדשים גם ישנים' חוברת ד', סימן קנ"ה)
עמוד 74 בספר (PDF עמוד 90) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 75 בספר (PDF עמוד 91) — 12 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 12 מקורות: 12
עבירה
#398
מקור המצוה
והנה קיימ"ל דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, ולעומת זה שכר עבירה עיקר תשלומי' בעוה"ז כדי ששכר מצוותיו יהיה שמור לעוה"ב, והנה כי כן אם מזדמן שראוי ליתן שכר טוב בעד עבירה, כיון שמידת דינו הרק כן הוא שעל עבירה משלמין בעוה"ז העונש, הה"ד אם מזדמן עבירה שראוי ליתן עליה שכר ג"כ לא יגרע מסלוק שכר עבירה בעוה"ז.
(ערוגת הבושם פ' פנחס)
#399
מקור המצוה
והנה בעשות אדם מצוה שאי אפשר לקיימה זולת אם קדם לה עבירה, שפיר מסתבר לומר שמגיע שכר עפ"י דין על עשיית המצוה וכו' לכן כשעשה פתאם המצוה, בדין הוא שיטול שכרו וכו'.
(כרם שלמה בשם הגר"י גר"פ אבד"ק סעמיהאלי זצ"ל)
עבודה
#400
מקור המצוה
אבל לאנשים צדיקים אשר כל מגמתם רק לעבוד את ה' וכו' ולהם משלם הקב"ה השכר גם בעוה"ז.
(דעת סופר ליקוטים)
#401
מקור המצוה
ומעתה כעובד ה' לשמה וכו' ששכרו ישולם לו גם בהאי עלמא.
(ולאשר אמר בחוקותי)
#402
מקור המצוה
אמנם יש לחלק ולומר שבשכר האדם עובד עבודתא שפירתא וכו' קוב"ה טפי ליה אגריה גם בעוה"ז.
(ברך משה, ויצא)
#403
מקור המצוה
א"כ כיון שיש למעלה נח"ר מעבודתו וכו' מכ"ש שיתנו לו עושר וכבוד כי מבלעדי אלה לא יוכל לעבוד ה'.
(מראה יחזקאל פ' לך)
#404
אבל מי שעובד הקב"ה משלם הקב"ה כל טוב גם בעוה"ז. (ובאר מנחם נצח עמלק"פ וכו' וא"כ מגיע לו שכר ליקוטים) גם בעוה"ז.
(דברי אליעזר)
#405
מקור המצוה
והנה אף כי שכר מצוה בהחי עלמח ליכא עכ"ז מאחר שעבד את ה' בכל לב ובכל נפש ומסר נפשו ורוחו ונשמתו על קדושת שמו ית' ואמץ את כוחו לזכך עצמו לקרב החומר אל הצורה מגיע לו שכר גם בהחי עלמא כי וכו' עבד עבודתו תמה ושלמה וכו' וקירב החומר אל הצורה ע"כ מגיע לו שכר גם בעוה"ז.
(באר מנחם נח)
#406
מקור המצוה
כי הנה באמת מי שעובד השי"ת בכל לבבו ובכל נפשו וכו' כדי שלא יאמרו הבריות חיה חלקיתו אור מסיו בו על כן נותן לו עוד נ"ל כי מי שעובד על מנת לקבל פרס אין בדין שיטול שכרו וכו' אבל העובד שלא על מנת לקבל פרס ראוי לקבל וכו'.
(וכתב סופר פנחס)
#407
מקור המצוה
וא"כ אם הקב"ה נותן שפע מרובה ופרנסה גדולה ואפ"ה עובד הקב"ה אזי מובטח שברכתו לא תפסוק ממנו וכו'.
(אמרות ה' בחוקותי)
#408
מקור המצוה
כי ראשית ועיקר הכל שצריך להיות עמלים בתורה וכו' יתגבר כארי לעמוד וכו' שחס מתגבר כארי לעבודת ה' ובעמלה של תורה אז ונחתי גשמיכם בעתם וכו'.
(קני המנורה עה"ת, בחוקותי לאאמו"ר הרה"ג מוהר"ר יצחק נפתלי קנאפפלער זצ"ל אבד"ק טשילע)
#409
מקור המצוה
אמנם יש לחלק ולומר שכאשר האדם וכו' משכים ומעריב לעבודת השי"ת קוב"ה טפי ליה אהגריה גם בעוה"ז.
(וברך משה ויצא)
עמוד 76 בספר (PDF עמוד 92) — 11 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 5 מקורות: 11
עבודה
#410
השי"ת מי שה' במחשבתו תמיד ויש לו חיות מעבודת השי"ת וכו' והוי מינו ידוע, אף בצר לו, בעוה"ז ישכון לבטח.
(שארית מנחם פ' ראה)
#411
וקיום המצות
אין ציטוט
#412
מקור המצוה
מי שעובד הבורא עולם בבחינה שיש לו הנאה בגוף העבודה על שזכה לעשות נח"ר לפניו מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(דברי אליעזר עקב,)
#413
אבל מי שעובד הבורא עולם בבחינה זו, שיש לו הנאה בגוף העבודה וכו' בזה שפיר מגיע לו שכר.
(דברי אליעזר, הדרנים למס' שבת)
#414
שאין מרגישים בה טעם
אין ציטוט
#415
מקור המצוה
מה שמתחיל לילך בדרכי ה' ואינו מרגיש שום טעם ומתיקות בעבודתו וכו' ואעפ"כ מחזיק בעבודתו וכו' הקב"ה משלם מידה כנגד מידה ושולח לו השפעות טובות ג"כ בתורת צדקה וכו'.
(זרע יעקב, במדבר)
#416
בתחילה כשהעבודה כבדה וקשה עליו אז מגיע לו שכר ומשלמים שכר גם אח"כ על התחלת כניסה להיכל המלך מלכו של עולם לעבדו ביראה ובאהבה.
(טל השמים עקב)
#417
השגה והרגשת טעם, רק באמונה פשוטה
אין ציטוט
#418
מקור המצוה
איתא במדרש כל מה ישראל אוכלין בעוה"ז אינו אלא בזכות האמונה וכו' שעיקר השכר הוא כשאין לו שום השגה רק אמונה פשוטה, ומחמת אמונה עושה מצות ומעשים טובים.
(מגדלות מרקחים, מלוקטים)
#419
אתמול, כדי להיות מוסיף והולך בעבודת השי"ת
אין ציטוט
#420
מקור המצוה
והנה ע"י שהאדם מונח בכל פעם חסרונות בעבודתו שעבד עד הנה ע"ז יש לו שכר בה"ע, דרק שכר על המצוה ליכא בה"ע, אבל שכר עבירה הקב"ה משלם גמול בעוה"ז, וכיון דעבודתו עד הנה הוי אצלו בחינת עבירה וצריך לתקנו, על מצוה כזו שפיר מגיע שכר בה"ע.
(ויחי יוסף - בחוקותי)
עמוד 77 בספר (PDF עמוד 93) — 7 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 7 מקורות: 7
עבודה
#421
מקור המצוה
כי מי שעובד ה' רק בגופו וכו' ראוי לו שכר הגוף דהיינו בעוה"ז.
(תיקון משה, מילה)
#422
מקור המצוה
ולכך אמר הכתוב שנתתי לפניך שני ברירות, אם תרצה תעשה עבור שכר בעוה"ז וכו'.
(אמרי שפר נצבים)
#423
מקור המצוה
וכי אמרו מה נאכל היינו שתבע וכו' וצויתי את ברכתי וכו' כיון דתבעו מגיע תיכף שכרו בעוה"ז.
(עצי חיים, בהר)
#424
מקור המצוה
מי שעושה מצוה כדי לקבל שכר בעוה"ז, נמצא כי המצוה נעלמה הוא ג"כ גשמית, הסברא נותנת שמשלמין לו שכר בעוה"ז שכר גשמי וכו'.
(זאת לרבות, בחוקותי, נחלת צבי)
#425
מקור המצוה
והנה על פנחס העידה התוה"ק שפעל ועשה מעשיו אך ורק למען אהבתו את בוראו וכו' ולא ציפה לשום תגמול שכר גשמי וכו' לכן זכה וכו' וגם בעוה"ז היתה שכרו דברים רוחניים והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם וכו' ולכן דייקו חז"ל וכו' בדין הוא שיטול שכרו, היינו מה שחלקו נחשב לשכר, דהיינו שכר רוחני וכו'.
(בשבילי הישיבה - בעלעד)
רשות לשם מצוה
#426
מקור המצוה
דע"י שמקדיש עניני עוה"ז עם עניני עוה"ב כגון אדם שמקיים מהונו מלוה לדקה וכו' באופן זה מגיע לו ברכת עוה"ז בשפע.
(ויחי יוסף בחוקותי)
#427
ענינים גשמיים הוא עושה לשם שמים.
אין ציטוט
עמוד 78 בספר (PDF עמוד 94) — 7 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 6 מקורות: 7
רשות לשם מצוה
#428
מקור המצוה
בודאי שכל מצוה שהיא רוחניות וגשמיות גם שכרה רוחניות וגשמיות, אבל מי שכל מעשיו לשם שמים, ועובד ה' במאכל ובמשתה ושינה ומסחר ועושה באלו הכנה לעבודת ה', להדיוט אלו גשמיים המה, ולכן יש שכר עבור זה בגשמיות בעולם הזה.
(כתב סופר החדש פ' בחוקותי)
#429
מקור המצוה
גם אם התכלית הגשמיים וכו' תאמרו ג"כ וכו' לשם שמים וכו' שע"י יקבלו שכר גם בהאי עלמא.
(בית אשר עקב)
#430
מקור המצוה
וה"נ י"ל כמו אם בחוקותי תלכו היינו שגם ההליכה
אין ציטוט
#431
מקור המצוה
אבל מי שאוכל ביחודים ובשכל ובחכמה נותנין לו בעניני עוה"ז יהיה חקותי, היינו שיעשו מצוה מדבר הרשות אז ונתתי גשמיכם בעתם וכו' ושפיר מגיע לו עבור זה שכר בעוה"ז.
(מגדלות מרקחים, בחוקותי)
#432
מקור המצוה
אמנם בחיק חקר משתמש בהנאת עוה"ז לכבוד התורה ית"ק וכו' בודאי יתן לו הקב"ה עושר וכבוד.
(פני מבין פ' לך)
#433
מקור המצוה
הרי מצינו שבזכות אכילת הרשות בדרך מצוה, מגיע לנו נשיאות פנים לטובה וכו'.
(צמח דוד, ר"ה)
#434
שכרו בעוה"ז ג"כ.
(אוצר החיים קאמארנא - ראה)
עמוד 79 בספר (PDF עמוד 95) — 9 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 8 מקורות: 9
רשות לשם מצוה
#435
מקור המצוה
חז"ל מי וכו' ושותה נימוסין ובשכל ובחכמה וכו' נותנין לו שכרו בעוה"ז ג"כ. (שם)
אין ציטוט
שלום
#436
מקור המצוה
אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז וכו' ואלו הן וכו' והבאת שלום בין אדם לחבירו וכו'.
(פאה פ"א מ"א)
#437
מקור המצוה
מי וכו' ומקדים שלום וכו' הקב"ה מוליכו חיי העוה"ז וכו'.
(ד"א זוטא פרק השלום)
#438
מקור המצוה
מי וכו' ומשיב שלום וכו' הקב"ה מוליכו חיי העוה"ז וכו'.
(ד"א זוטא פרק השלום)
#439
מקור המצוה
הגם דקי"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, עכ"ז על שלום איכא שכר גם בעוה"ז.
(ויגד משה תולדות)
#440
מקור המצוה
מי שאוהב שלום וכו' הקב"ה מוליכו חיי העוה"ז וכו'.
(ד"א זוטא פרק השלום)
#441
מקור המצוה
הנני נותן לו את בריתי שלום הואיל ששתק וברח מריב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם וכו'.
(חת"ס פנחס)
#442
מקור המצוה
ממילא אם ישראל הם באחדות בלב אחד כאיש אחד הרי כל מצוה שעושה כל אחד מישראל מזכה בה גם את חבירו, ושכר זה מגיע שכר בהאי עלמא וכו'.
(ויגד יעקב בחוקותי)
#443
וכשישראל מחזיקים בשלום ואין בהם פירוד לבבות אז יש להם וכו' ומגיע להם השכר ממילא שפיר בעוה"ז.
(בית נפתלי פנחס)
עמוד 80 בספר (PDF עמוד 96) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 81 בספר (PDF עמוד 97) — 12 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 3 מקורות: 12
שלום
#444
לאגודה אחת ויהיה שלום ביניהם
אין ציטוט
#445
מקור המצוה
וא"כ במצוה החמורה כגון דהיינו ההשתדלות לעשות את ישראל לאגודה אחת ויהיה שלום ביניהם וכו' ממילא שכר מצוה איכא בהאי עלמא עבור מצוה זו.
(מגדלות מרקחים ויקהל)
תשובה
#446
מקור המצוה
שובה ישראל וכו' כי כשלת בעוניך ואז היה לך הנאה, א"כ גבי תשובה ג"כ יהיה לך הנאה וכו' ואז שכר מצוה איכא וכו'.
(דברי אליעזר, שבת תשובה)
#447
ונעשה מעבירות זכיות
אין ציטוט
#448
מקור המצוה
כי הגם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, הוא רק על המצות שבתורה, משא"כ אם האדם עושה תשובה מאהבה, ומהעבירות נעשים מצות, על המצות כולן מגיע שכר גם בזה העולם.
(ולאשר אמר - עניני שבת)
#449
דאף דקיי"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, מ"מ על מצות כאלו שנתהפכו מזדונות לזכיות ע"י תשובה מאהבה על זה איכא שכר גם בהאי עלמא.
(באר שבע טאלטשאווא פ' חיי וראה גם בערבי נחל לש"ש דרוש ד')
#450
דע"י תשובה מאהבה זדונות נעשו זכיות וכו' דעל מצות כאלו הקב"ה משלם בעוה"ז, דכיון דקודם מעבירה, ועל עבירה השי"ת משלם לצדיקים בעוה"ז.
(מגדלות מרקחים, בחוקותי)
#451
שבתשובה מאהבה שנעשה מהעבירות זכיות וכו' שיש עליהם שכר בהאי עלמא.
(קדוש"ט ואתחנן)
#452
ומעתה אם ע"י תשובה מאהבה נעשה מעבירה מצוה וכו' וא"כ כיון שיש לה גבול שפיר יכול להיות בזה העולם וכו' ומטלו שכר עליה בהאי עלמא.
(קול אריה עקב)
#453
ואם שב מאהבה וכו' השכר ממילא שמהוה ממנה יש לה גבול, וכיון שיש לה גבול שוב שפיר יוכל להיות השכר על זה גם בעוה"ז.
(ולאשר אמר, בא)
#454
אף דקימ"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ"מ אם מהפכים העבירות לזכיות ע"י תשובה מאהבה מגיע על הני זכיות שכר בהאי עלמא.
(ויגד יעקב פנחס)
#455
אולם אם ע"י תשובה מאהבה נעשה לו זכיות ע"ז מגיע שכרו בהאי עלמא וכו'.
(אמרי יצחק תבא)
עמוד 82 בספר (PDF עמוד 98) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 83 בספר (PDF עמוד 99) — 12 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 12 מקורות: 12
תשובה
#456
מקור המצוה
מ"מ שכר מצוה בהאי עלמא איכא על ידי וכו' שתהיו זהירים להיות זוכים ומסמרים שלא תבואו לידי הפסד וכו' בשביל כך יגיעך שכר בשביל חשבון צדק שאתה מחשב.
(ערוגת הבושם פ' עקב)
שונות
#457
מקור המצוה
דבתרי"ג מצות ליכא מצות ערבות, וממילא מגיע לו שכר גם בהאי עלמא.
(שו"ת מנחת אשר ח"ו, דברי אגדה)
#458
מקור המצוה
ולכן אין ברכות עכו"ם יכולים להזיקים בישראל מפני שמברכין בעין הרע, אבל בעת שרואה הקב"ה להיטיב לישראל בהדרגה לאז אין עין הרע שולט וכאמור אז יכולים להתברך בעוה"ז מברכת העכו"ם.
(ערבי נחל פ' עקב דרוש א')
#459
מקור המצוה
ואפ"ל עפי"מ דאיתא בספרים הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, שהוא משום שמא יחטא ושוב יקלקל, אמנם כ"ז ביחיד אבל לא בציבור דלא חיישינן שכולם יחטאו.
(זכר חיים פ' ויקהל)
#460
מקור המצוה
ויש שזוכים שבשביל הטוב שעשה משלמין לו בעוה"ז ובעוה"ב וכו' ויש שרק בעוה"ז בלבד וכו'.
(ובית נפתלי בהר)
#461
מקור המצוה
דעל ידי שאנו מקבלים גרים מבני עשו ומזכין אותן בחלק לעוה"ב, לכן בחליפין מגיע לנו ג"כ חלק בעוה"ז. וקובץ 'חדשים גם ישנים' חוברת ד' סימן ק"ט)
אין ציטוט
#462
מקור המצוה
לכן היה ירא אברהם כיון שיש לו דין ב"נ אין לו אלא שכר מועט וכו' ולפי"ז בב"נ ששכרו מועט יכולים ליתן לו שכרו בעוה"ז.
(ערבי נחל שבה"ג דרוש א)
#463
מקור המצוה
על המצוה שמענישין עליהן בעוה"ז אז אם מקיימן שפיר נותנים עליהם שכר בעוה"ז, והנה איתא וכו' עונש בעוה"ז אם לא יקיימו השבועה, ולפי סברת הנ"ל בדין הוא שנותנין שכר בעוה"ז ע"כ על מצוה זו כשמקיים שבועתו וכו'.
(חמדת ישראל, נדרים)
#464
מקור המצוה
כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו' אולם זה בצדיק שעושה המצוה בשלימות, משא"כ אם אין עושה המצוה כל כך בשלימות אין השכר גדול כל כך ויוכל להיות השכר בזה העולם.
(ערבי נחל שופטים א')
#465
מקור המצוה
הא דתנן כל העושה מצוה אחת מטיבין לו וכו' זה מי שיחד מצוה אחת ולא עבר עליה מימיו, וכ"ש תיחי לי דקיימנא מלות לילות.
(ירושלמי ספ"ק דקידושין)
#466
מקור המצוה
לא כן עשה הקב"ה כי נתן לנו פירות בעוה"ז וכו' ופקוח נפשות רבבות ולמוד זכות על הכלל ישראל, אשר על הדן לכף זכות אמרו חז"ל אוכל פירותיהן בעוה"ז, לכן אמר הקב"ה בדין הוא שיטול שכרו.
(משך חכמה פנחס)
#468
מקור המצוה
דהנה הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא דהוא משום שמא יתעה וכל צדקותיו אשר עשה לא יחשב לו וכו' אבל כאן מה שהשיב את חמת ד' ויכפר על בני ישראל זה לא יוכל לקלקל ואף אם יתנחם על צדקתו, מ"מ שכר הטיב תחת ד' לכך בדין הוא שיתן לו שכרו.
(דברי שאול פנחס)
עמוד 84 בספר (PDF עמוד 100) — 8 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 8 מקורות: 8 משלים: 8
מזכה הרבים
#351
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ובזה בארתי מאמר ז״ל גדול המעשה יותר מן העושה, המעשה כלומר הכופה את הרבים לעשות, לאפוקי להנחיל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא.
(ערכי יהושע מערכת מ׳ אות כז)
#352
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ונמצא דאם האדם שוקד לטובת נפשו טוב לפניו הטורח, אבל אם הוא שוקד לטובת אחרים טוב לפניו יותר המעשה כנ״ל וכו׳ ומש״ה ג״כ והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשית״ם אותם שזה יהיה העיקר אליכם, לכן ושמר ד״א לך וגו׳ שהוא ית׳ ישפיע לכם ג״כ כל טוב.
(אך פרי תבואה עקב)
#353
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אמנם רמז עוד על זה שגיירו אנשים ונשים א״כ היו מזכי הרבים ואין חטא בא על ידו ואי יש שכר מצוה בהאי עלמא.
(יד אהרן, חיי שרה)
#354
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ולפי״ז לפעמים משלם הקב״ה שכר מצוה אף בעוה״ז, דהיינו למי שזכה וזיכה את הרבים שהחזיר רבים למוטב וכו׳ משלם הקב״ה שכרו אף בעוה״ז.
(אמרי שפר חיי שרה)
#355
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
בקנאו את קנאתי בתוכם, היינו שהכניס בתוך לבות בני ישראל רוח קנאה לקנא קנאת ה״ל, ע״ז מגיע לו שפיר שכרו גם בעוה״ז.
(מנורת אהרן, פנחס, לאא״ז הגה״צ מוה״ר רפאל אהרן קנאפפלער זצ״ל הי״ד אבד״ק טיניע)
#356
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
א״כ מי שמעורר ומוכיח אחרים מגיע לו שכר מצותיו בעוה״ז.
(ויגד משה חיי)
#357
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ועל״ז שמעתי מחלמ״ו הגאון מוה״ר זאב וולף גינצלער זצ״ל וכו׳ שאם האדם לא היה מתענג על זה לבד שהוא שומר שבת כהלכתו, אלא היה משגיח גם על אחרים שיעשו את השבת וכו׳ וממילא מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(מנחת אשר אגדה)
שונות
#467
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
דהנה הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא דהוא משום שלא יחטא וכל צדקותיו אשר עשה לא יחשב לו וכו׳ אבל כאן מה שהשיב את חמת ד׳ ויכפר על בני ישראל זה לא יוכל לקלקל ואף אם יתנחם על צדקתו, מ״מ כבר השיב חמת ד׳ לכך בדין הוא שיחן לו שכרו.
(דברי שאול פנחס)
עמוד 85 בספר (PDF עמוד 101) — 19 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 19 מקורות: 19
שונות
#469
מקור המצוה
אבל מי שמסתפק במועט ושמח בחלקו ואינו מתאוה למותרות שאין לו חשב שיתקלקל ע"י עשירות ובזה נותנים לו עשירות וכו'.
(אמרי שפר ברכה)
#470
מקור המצוה
כי אם הוא מקיים המצוות וכו' ומדמה בנפשו שהוא יום אחד לפני מיתתו אזי וכו' ואין הוא שייך כלל להאי עלמא וממילא מקבל שכרו גם בעוה"ז.
(דברי אש עקב)
#471
מקור המצוה
אבל מי וכו' ולומד מכל דבר רמיזא דחכמתא נותנין לו שכרו בעוה"ז ג"כ.
(אוצר החיים קאמארנא - ראה)
#472
מקור המצוה
כמה הפליגו בשבח העוסקי בצרכי ציבור באמונה וכו' הבטיחה התוה"ק ועבדתם ה"א, בלשון רבים, לעסוק בצרכי הכלל ורגליו לטוב ירוצו להיטיב לאחיו וכו' וברך את לחמך ואת מימך וכו'.
(טל השמים משפטים)
#473
מקור המצוה
אין השי"ת נותן שכר על מצוה וכו' אלא השכר הוא מחמת זה שמכניס עצמו לתוך הקליפות ומכניס א"ע בסכנה ספק ח"ו שמא לא יעלה וע"ז הוא מקבל שכר.
(ירבה תורה פנחס)
#474
מקור המצוה
אמנם משרע"ה הוי כולל כל נשמות ישראל וכל המצות של כל ישראל הי"ל חלק בהם, ע"י שהוא הי' הגורם ומסייען לכך, ואחר חטא העגל בלוחות השניות כבר נכללו בישראל כתות המקיימין מצות שלא לשמה, בשביל ליהנות משכרן וכדומה ועל ידם נמשך שכר עוה"ז ועשירות גם למשרע"ה.
(דברי יואל בא)
#481
מקור המצוה
ונמצא לעת ריתחא כמו שאז הוי עונש כביכול העשה נמצא ממילא מגיע אז שכר ג"כ על המ"ע.
(פנינים יקרים לקוטים)
#482
מקור המצוה
אבל חלוק נדרים בזה לכן באיזה אופן שהוא אפילו לשמה מגיע לו שכר בעוה"ז.
(בני משה מטות)
#483
מקור המצוה
אבל אם הוא עשיר ויש לו מכל טוב והיה יכול לאכול ולשתות ולהטיב לבו, והוא לא כן עושה אלא מייגע עצמו ואוכל פת במלח ועוסק בתורה הקדושה, שכרו הרבה מאד וכו' אשריך בעולם הזה וכו' ויהיה להם טוב בעוה"ז ובעוה"ב.
(באר מנחם ויחי)
#484
מקור המצוה
מותר לעבוד ע"מ שיזכה להאריך ימים בח"י וכו' דבשביל שכר זה מותר לעבוד.
(רחובות הנהר ואתחנן)
#485
מקור המצוה
כי היכר שעבודתו הוא בניגוד יש לו שכר גם בעוה"ז.
(ויגד משה תזריע)
#486
מקור המצוה
לפי שיותר שכר ראוי מי שאינו רגיל במלחמה ולא כלי המלחמה ולוקח הכלים ההם והורג לאויבי המלך וכו' פנחס שהוא תלמיד חכם, בן תלמיד חכם בנו של ת"ח הניח את ממחי בשלקח רומח שלא היה מורגל לקחתו.
(תולדות יצחק פנחס)
#487
מקור המצוה
אם בחוקותי תלכו ר"ת אב"ת שתלכו במלבושי אבותינו הק' במורא חק וכו' [ - ולו] ונתתי גשמיכם בעתם.
(בית אשר בחוקותי)
#488
ואשך לגוי גדול וכו' כי רבים צריכים לו וממילא מגיע לו כה"ע.
(אמרי יצחק לך)
#489
נקיש מה לאיתא במד"ר א"ר אבא כל כהנא כל מי שנכפל שמו יש לו בעוה"ז ויש לו בעוה"ב.
(זרע ישראל נדפס בקובץ 'חדשים גם ישנים' חוברת ב')
#490
אבל במצות שעשה אביו ואביו כבר מת והניח זכותו לבניו וכו' עכ"פ יש לו זכות מכל אביו שארי ע"ז לקבל שכר אפילו בעוה"ז.
(טללי אורות נצבים)
#491
ואם כבר היה פעם א' בעוה"ז, יוכל ליהנות בגלגול גם ממקצת עוה"ז.
(קומץ המנחה, פנחס)
#492
ומעתה לק"מ בסומא וכו' הא באמת ראוי שפיר לקיום וגם שכר חיים ואריכת ימין יש לו בעוה"ז.
(וילקט יוסף שנה ז, א, סימן ח)
#493
וראיתי קצת אנשי מעשה שנוהגים לעמוד ולזקוף בעת קרה"ת ומנהג טוב וכשר הוא מה טוב חלקם בחיים ומה נעים גורלם וכו' וראוי שכרן גדול ובעל הגמול ישלם לו פעלו משלם ותהי משכורתו שלימה בעוה"ז ולבא וכו'.
(סדר היום, סדר קרה"ת בשבת)
עמוד 86 בספר (PDF עמוד 102) — 6 מקורות
פרקים: 5 תת-פרקים: 6 מקורות: 6 משלים: 6
שונות
#475
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
כל מזונותיו קצובין וכו׳ חוץ מהוצאת שבת ויו״ט וכו׳ וכתב הריטב״א דה״ה לכל הוצאות של מצוה וכו׳.
(ומטבע שטבעו חכמים א׳ חט.)
#476
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ולכן שפיר אמר קרא והיה עקב תשמעון אז השכר ניתן לכם הקב״ה בהאי עלמא הוא וכו׳ וברך פרי בטנך וגו׳ להרבות לנו וכו׳ ובנים המה ביד הקב״ה בלבד וכו׳.
(מאיר עיני חכמים מהדו״ת עקב)
#477
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ולכן שפיר אמר קרא והיה עקב תשמעון אז השכר ניתן לכם הקב״ה בהאי עלמא הוא וכו׳ וברך פרי אדמתך וגו׳ להרבות לנו פרנסה וכו׳ המה ביד הקב״ה בלבד וכו׳.
(מאיר עיני חכמים מהדו״ת עקב)
#478
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה, היינו לא יחל דברו, וממילא כל היוצא מפיו של הקב״ה יעשה מדה כנגד מדה, ונקבל טוב באמת בשני עולמות.
(שארית מנחם פ׳ ראה)
#479
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
וזהו החסד של הרשע כשמונעים אותו מלעשות רשעתו, וזהו בדין הוא, אעפ״י שבפנחס עשה דין אעפ״כ ראוי ליטול שכרו
(וקדושת לוי פ׳ פנחס)
#480
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ואפי׳ נראה לענ״ד דבמלות תוכחה יש שכר בעוה״ז כיון שנתבייש החוטא בעבור שמוכיחין אותו והוא נעלב יכאב עליו בשרו ויצטער ביסורים לכן גם שכרו אתו.
(אור פני יהושע פ׳ דברים)
עמוד 87 בספר (PDF עמוד 103) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 88 בספר (PDF עמוד 104) — 10 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 5 מקורות: 10
רצון והשתוקקות
#494
מקור המצוה
על הרצון וההשתוקקות שיש לו לקיים המצוה ע"ז ג"כ איכא שכר בעוה"ז.
(ויחי יוסף בחוקותי)
#495
איתא במפרשים דעבור ההשתוקקות למצוה יש שכר גם בעוה"ז.
(בית אשר בחוקותי)
#496
זכות רצון טוב של ישראל לקיים המצוה פועל זה יש שכר בהאי עלמא.
(ויגד משה אמור)
#497
כי בגלל הדבר הזה דהיינו על רצון הטוב יברכך ה' גם בעוה"ז.
(דברי מהרי"א ראה)
#498
מקור המצוה
ואת מצותי תשמרו וכו' שימתין על המצוה, וא"כ יקבל שכרו בעוה"ז.
(אמרי שמואל בחוקותי)
#499
כשיושב ומצפה על המצוה מחמת אהבת ה' מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(ברכת שלמה - ראדאמסק, וישלח)
#500
מקור המצוה
אמנם ביארו המפרשים דע"י התשוקה שמשתוקק האדם תמיד ועומד ומצפה מי יתן שיבואו לידו ויקיימם, נחשב לו בזה כאילו קיים את כולם, ממילא ע"י תשוקה זו נשלם הקבלנות, ואז מגיע שכר מצוה בהאי עלמא.
(ערבי נחל חיי דרוש ג')
מקבל
#501
מקור המצוה
ויתכן עוד שדוקא בעד עצם המעשה לא יקבל שכר בעוה"ז, אבל בעד הקבלה שמקבל על עצמו לעשות המצוה ישולם לו שכר גם בהאי עלמא.
(ערכי יהושע מערכת מ אות כ"ו)
#502
ע"י שמקיימו המצות וכו' דתקבלו עליכם לעשותה, אז שפיר מגיע שכר בהאי עלמא.
(מגדלות מרקחים, עקב)
#503
הטעם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי המצוה רוחני והשכר גשמי, אבל אם השכר רוחני, אפשר שיהיה שכר מצוה בהאי עלמא. והנה איתא באבות [פ"ד ב] שכר מצוה מצוה וכו' כי השכר שקיבל היינו המצוה היא ג"כ דבר רוחני וכו' אם בחוקותי תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו' ועי"ז יקוים לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, וגם שדך לא תזרע כלאים, גם לקט שכחה ופאה וכו' הרי כי עיקר השכר שמקבל אינו אלא מצות, וממילא שפיר יש שכר בהאי עלמא וכו' והגשמי אשר כרוך בזה השכר הוא רק כדי שנוכל לקיים עוד מצות.
(ואת לרבות, בחוקותי, בשם נחלת צבי)
עמוד 89 בספר (PDF עמוד 105) — 8 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 5 מקורות: 8 משלים: 8
#504
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אבל כשאינו לפניו רק הולך כדי שתזדמן לו המצוה וכו׳ גם שכר מצוה בהאי עלמא איכא.
(ערך ש״י, בחוקותי)
#505
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אם איש ישראלי מכין ומזמין א״ע לעשות המצוה ומהדר אחריה לעשותו כראוי וכנכון בכל פרטיה ודקדוקיה ע״ז מגיע לו שכר גם בעוה״ז.
(באר מנחם לך)
#506
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אבל כשהאדם מניח עצמו לידי חיוב מצוה אז משלמים לאדם בכפילא בעוה״ז ובעוה״ב, כי היגיעה שהאדם מייגע עצמו להמציא א״ע לידי חיוב מצות, שכרו הרבה מאד, שאין מנכין לו משכרו לעוה״ב. (שם)
אין ציטוט
ממציא עצמו
#507
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ונמצא לפי״ז כל מה שעושה האדם בקבלת על עצמו קודם זמן המצוה זהו נחשב למעשי ידיו ולכן יכול שפיר לבקש שכר עליו.
(אך פרי תבואה בחוקותי)
#508
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
להך דסבר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא זהו דוקא במצוה שהוא חייב בה מקודם אבל אם הוא ממציא את עצמו להתחייב במצוה וכו׳ הרי זה מגיע לו השכר גם בעוה״ז.
(תפארת בנים פי׳ שופטים)
#509
משלים מקובץ משני
דאגב דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אבל אם הוא בעצמו טורח וממציא עצמו למצוה אז יש שכר טוב גם בעוה״ז.
(דברי תורה ו, א)
#510
משלים מקובץ משני
ואילו גבי הנאה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעוה״ז וטוב לך לעוה״ב, כי מי שממציא עצמו לידי חיוב מצות שלא נצטוה עליהם יש לו שכר מצוה בהאי עלמא, וגם לרבות לעוה״ב.
(קדושת ציון דף קי״ו)
#511
משלים מקובץ משני
הטעם ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי המצוה רוחני והשכר גשמי, אבל אם השכר רוחני, אפשר שיהיה שכר מצוה בהאי עלמא. והנה איתא באבות [פ"ד ב] שכר מצוה מצוה וכו׳ כי השכר שקיבל היינו המצוה היא ג"כ דבר רוחני וכו׳ אם בחוקותי תלכו וגו׳ ונתתי גשמיכם בעתם וגו׳ ועי"ז יקיים לא יחרוש בשור ובחמור יחדיו, וגם שלך לא תזרע כלאים, גם לקט שכחה ופאה וכו׳ הרי כי עיקר השכר שמקבל אינו אלא מצות, וממילא שפיר יש שכר בהאי עלמא וכו׳ והגשמי אשר כרוך בזה השכר הוא רק כדי שנוכל לקיים עוד מצות.
(ואת לרבות, בחוקותי, בשם נחלת צבי)
עמוד 90 בספר (PDF עמוד 106) — 7 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 3 מקורות: 7
טירחא
#512
מקור המצוה
על טירחת המצוה שהיא גשמיות משלם בעוה"ז ג"כ גשמיות.
(כתב סופר בחוקותי)
#513
טורח שהאדם טורח בעשיית המצוה הקב"ה פורע שכרו בעוה"ז והמצוה עצמה שכרה נותן לעוה"ב.
(דבש לפי מערכת טי"ת)
#514
שכר עבור המצוה גופא ליכא אבל שכר טרחתו שטרח עצמו עבור המצוה ליכא.
(תורת משה, בחוקותי)
#515
אבל בשביל שטרח ורדף אחר המצוה כדי לקיימה מגיע לו שכר גם בעוה"ז.
(באר מנחם שופטים)
#516
כי עבור העמלה והטירחא שיש לאדם בעשותו המצוה, משלם לו הקב"ה בעוה"ז, ולפום צערא אגרא.
(כת"ס אבות)
#517
מקור המצוה
כשטרח טירחא באותה מצוה, אזי השי"ת משלם הטירחא בעוה"ז וכו' ולכך וילך משה אף שלא היה צריך באשר היה ישראל עומדים לפניו, מ"מ הלך להראות שה' משלם שכר על הטורח, וזה השכר בעוה"ז.
(מטה יששכר דרוש ט"ו)
#518
מקור המצוה
שבעבור זה שטרח לילך ולשמוע וללמוד וללמד המצוה מפי החכם כדי לעשותה כתיקונה, מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(באר מנחם ראה)
עמוד 91 בספר (PDF עמוד 107) — 7 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 7 מקורות: 7
טירחא
#519
מקור המצוה
אבל טירחא שטרח ללוות המעות לקנות תפלין, ע"ז משלם שכר בהאי עלמא.
(יריעות שלמה, עקב.)
#520
מקור המצוה
אף ששכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ"מ שכר טירדת מצוה איכא בהאי עלמא.
(כתב סופר עקב)
הכנה
#521
מקור המצוה
אבל הענין הוא כי השכר הגשמי הוא רק על ההכנה למצוה וכו'.
(מאורי אור בשם הרה"ק ר' משה מרדכי מטווירסק-לובלין זצוק"ל)
#522
מקור המצוה
אגרא דבי הילולי, היינו מה דמקבלין שכר בהאי עלמא, מילי, היינו כשאומר הריני מוכן ומזומן לקיום המצוה.
(מגדלות מרקחים, ש"ס ברכות)
#523
מקור המצוה
בעד שבת שמתכוונים אליו מחד בשבתא ומכינים עצמו אליו, מגיע גם שכר בהאי עלמא.
(שארית מנחם פ' עקב)
#524
מקור המצוה
פתאם עשה את כל זה מאליו, בלי התעלות ובלי ישוב הדעת, בלי הכנות ובלי כוונה, אלא מדחיפה פנימית, וזה טבעו של פתאם, ובדין הוא שיטול שכרו.
(פניני קדם בשם הגרי"ש)
לומד
#525
מקור המצוה
איך נמצאת עצה לקיים כל התורה כבת אחת והוא לעסוק בד"ת שאם לומדים ההלכות שאין לו יכולת לקיימם אז נחשב כאילו קיימם וכו' דע"י הלימוד התורה מחשב כאילו קימתם גם אלו המצות שא"א לקיימם בפועל, וא"כ מקיימו כל התרי"ג מצות ומקבלו שכר על הקבלנות וכו' גם בהאי עלמא.
(בנין חיים בחוקותי)
עמוד 92 בספר (PDF עמוד 108) — 11 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 5 מקורות: 11
לומד
#526
מקור המצוה
יש הרבה מצות שמגיע עליהם שכר בעוה"ז וכו' על לימוד תורת ודיני המצות.
(לחם אבירים עקב)
#527
מקור המצוה
ע"י התוה"ק שוב אינה יכולה העבירה לכבות מצוה וכו' אם לומד תורה קודם כל מצוה, אז אין העבירה מכבה המצוה וכו' ושפיר מגיע שכר בהאי עלמא.
(דברי אליעזר מס' שבת)
#528
מקור המצוה
וה"ה לכל המצות אם למד דין איזה מצוה וכו' וא"כ שפיר מגיע לו שכר עוה"ז
(קרסי זהב ואתחנן)
#529
מקור המצוה
אבל יש עצה שיקבל שכר על כל המצות אפילו בעוה"ז דהיינו אם ילמד קודם עשיית המצות דיני המצות נמצא שיקיים קודם העשיה גם תלמוד תורה, ומ"מ הוא מהדברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז.
(אזור אליהו ועלים לתרופה עקב)
שמחה
#530
מקור המצוה
דהא דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא זהו רק על גוף המצוה אבל על שמחה של מצוה איכא שכר בהאי עלמא.
(ויחי יוסף בחוקותי)
#531
וההפרשים שילמו בעבור השמחה שהוא שמח בקיום המצות וכו' על זה קובע לו ה' שכר שלם בהאי עלמא וכו'.
(חדרי בטן)
#532
לכן התחיל במלת והיה המרמז לשמחה, שאם תשמעון המשפטים ותשמרון אותם בשמחה שתקבלו שכר בעוה"ז.
(ערכי יהושע מערכת ש' אות ל"ה)
#533
דבשביל שמחת המצוה מגיע שכר עוה"ז וכו' בגלל שלא ירע לבבך ומתן בשמחה, יברכך בעוה"ז.
(נחלת יעקב ואתחנן)
#534
ואין שכר בעוה"ז כי אם שכר שמחת המצוה וחיבתה וכו'.
(דרשות חת"ס ח"ג דף ב')
#535
וכל מה שהצדיקים נהנים בעוה"ז הכל הוא בשכר השמחה של מצוה מה ששמחים ועשים באהבה ונחת המצוה וכו'.
(אמרות ה' ראה)
#536
דאף דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ"מ על שמחה שיש לו בהמצוה על זה מגיע שכר בעוה"ז.
(ויגד יעקב עקב)
עמוד 93 בספר (PDF עמוד 109) — 7 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 6 מקורות: 7
שמחה
#537
מקור המצוה
נ"ל כי באמת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אבל כתיב במלאכי כי על שמחת המצוה שאינה שוה בבני אדם, זה עושה בשמחה יותר מזה, על זה ישולם שכר בעוה"ז.
(כתב סופר פ' דברים)
#538
מקור המצוה
שהברכה בעוה"ז יהיה, אשר תשמעו את המצות בשמחה, כאלו היום ניתנו, ויהיו תמיד חדשים בעיניכם זה יקבל לכם ברכה גם היום בעוה"ז.
(רחובות הנהר עקב)
#539
מקור המצוה
הכוונה שמי שאינו עובד השי"ת מתוך שמחה ואהבה וכו' אז שפיר מגיע שכר בהאי עלמא.
(דברי אליעזר, הדרנים למס' שבת)
זריזות
#540
מקור המצוה
דהמצוה עצמה אין לה תשלומין בעוה"ז אבל הזריזות וההידור יש שכר בעוה"ז.
(פרד"י וירא בשם הגר"א)
#541
מקור המצוה
אבל מי שמזדרז בהמצוה ואינו ממתין בזמנה כל היום, אז מקבל שכר גם בעוה"ז.
(דברי תורה ו ד)
#542
מקור המצוה
ועפי"ז שפיר כיון דמצוה בו יותר מבשלוחו הוא רק זריזות המצוה ביותר שעושה בעלמו וכו' שפיר שייך שכר גם בעוה"ז וכו'.
(דברי תורה ג (מאורי אור בשם הרה"ק ר' דוד אהרן עה)
#543
מזאריק זצוק"ל)
אין ציטוט
עמוד 94 בספר (PDF עמוד 110) — 12 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 6 מקורות: 12
זריזות
#544
לעבור על בל תאחר
אין ציטוט
#545
מקור המצוה
מכל ההוספה שעושה זה משמרת למשמרת בזריזותו כדי שלא לעבור בכל משמר מקבל עליה שכר נוסף ג"כ בעולם הזה.
(קדושה וברכה ברכות פ"א)
הידור וכבוד
#546
מקור המצוה
חז"ל על וכו' והידור המצוות איכא שכר מצוה בהאי עלמא.
(מאורי אור בשם הרה"ק ר' דוד אהרן מזאריק זצוק"ל)
#547
מקור המצוה
עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב"ה
(ב"ק ט:)
#548
, וברש"י שם מה שיוסיף בהידור על שליש יפרע לו הקב"ה בחייו.
אין ציטוט
#549
מקור המצוה
חז"ל על ביזוי וכו' המצוות איכא שכר מצוה בהאי עלמא. מס"נ
אין ציטוט
#550
דכשעושין מצות במסנ"פ אז מגיע שכר גם בעוה"ז. (תפארת חיים אות צז) ואמר הקדוש הנ"ל
(החיל"א)
#551
עלה לקבל שכר מצוה גם בהאי עלמא, שיעשה כל מצותיו במסנ"פ כמצוה עלינו וכו' ואז יגיע לו שכר עכ"ד.
(יודעי בינה)
#552
על מצוה שעושים במסנ"פ יש שכר בהאי עלמא.
(פרדס יוסף פנחס, בשם ספר זרע בירך)
#553
ויקח רמח בידו שמרמז שבא לעשות דבר זה במסנ"פ בכל הרמ"ח איברים, וזהו למעלה מהטבע ואז נתעלה לגמרי ולא היה לו שייכות רק עם אבותיו וכו' ע"ז בדין הוא שיטול שכרו.
(דברי שמחה, פנחס)
#554
מג' דברים של יהרג ואל יעבור.
אין ציטוט
#555
מקור המצוה
אמנם יש מידה וכו' מסירת נפש חוץ מהשלשה דברים שנאמר בהם יהרג ואל יעבור וכו' ע"ז משלמים בהאי עלמא.
(מרדכי בשער המלך, פנחס.)
עמוד 95 בספר (PDF עמוד 111) — 14 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 12 מקורות: 14
הידור וכבוד
#556
מקור המצוה
והנה פנחס נמי הכניס עצמו בסכנה גדולה מה שלא היה מחוייב בדבר וכו' לכן בדין הוא נוטל שכרו.
(אך פרי תבואה פנחס)
#557
מקור המצוה
שקהלת זוכה לקייס מצוה מתוך מסירות נפש וכו' ואע"פ שמחשבתו לא נתקיימה והוא נשאר בחיים וכו' כיון שהחלט מליבו היה מוכן למסור נפשו וכו' לא נשמר לגביו שכר מצוה בה"ע ליכא וכו' ושייך שפיר ליתן שכרו בה"ע.
(דברי אש פנחס)
#558
מקור המצוה
אולם וכו' דעל מקי"נ מקבל שכר בהאי עלמא וכו'.
(אמרי יצחק עקב)
#559
וז"ש שמע ישראל, והוא מקי"נ, ונעשה פנים חדשות וזוכה לשכר בעוה"ז.
(שארית מנחם פ' בחוקותי)
#560
מקור המצוה
וכתב הזרע בירך דשמעינן מזה דמי שמוסר נפשו להקב"ה במחשבה וכו' אז הקב"ה צריך ליתן לו שכר מומ"י.
(תפארת חיים, צו)
#561
מקור המצוה
ולכן על זה המלוה כשמקבל על עצמו באמת למסור נפשו מגיע אליו השכר בעוה"ז.
(עצי חיים, פנחס)
כולל
#562
מקור המצוה
שכל מצוה בהאי עלמא ליכא דוקא ליחיד העושה מצוה אבל רבים זכותא דרבים עדיף ויכולה להמשיך שכר גם בהאי עלמא, וכל יחיד המשתף וכולל א"ע עם כלל ישראל בעשותו איזה מצוה ממשיך על עצמו רחמי ה' לשלם לו שכר גם בעוה"ז.
(ערכי יהושע אות ל' תפלה בציבור)
#563
מקור המצוה
כי זה גורם מחמת שמחשיב וכולל עצמו עם הרבים, ועי"ז מעלה עליו הכתוב כאילו בעצמו קיים כל התרי"ג מצות וכו' עי"ז יגיע לכל יחיד בפ"ע שכר מצוה בהאי עלמא וכו'.
(לחם אבירים עקב)
#564
מקור המצוה
דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא שהוא משום דערך המצוה נגד הקב"ה דאין סוף, ולפי"ז אם מתכוין נגד כלל ישראל א"כ עשה גם נגד כו"ד, אז שייך שפיר שכר מצוה גם בהאי עלמא.
(מגדלות מרקחים, פנחס)
#565
מקור המצוה
דהעושה לשמה מגיע לו שכרו בהאי עלמא מן הדין וכו'.
(אמרי יצחק ואתחנן)
#566
מקור המצוה
כעס שלמטה עושה בלי טעם, כך ה' יתן גמליכם וכו' בלי טעם ויגזל לטבע.
(המגיד בחוקותי)
#567
וזה אם בחוקותי תלכו בדרך קבלה ואמונה ועל זה מגיע שכר על כן ונתתי גשמיכם וגו'.
(דברי אליעזר בחוקותי)
#568
מקור המצוה
על כן מנע ממנו השכל בעוה"ז וכו' כדי שלא יהיה קשה לעבדו בלי פנייה וכו' אבל הוא לא נקס רק לכבוד ה' וכו' בדין שיטול שכרו גם בעוה"ז כי לא נהיה לו נחת לנסיון, כי אף בלאו הכי לא התכוון רק לשם שמים כנ"ל.
(דעת סופר פנחס)
#569
מקור המצוה
הגם כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, אמנם משונה מצוה זו משאר מצות שהם בעדו ולתקן נשמתו ולקבל שכרו לעתיד, אמנם מצוה זו להקב"ה להצילו מכעס וחימה שלא כפול גם בעוה"ז וכו'.
(בית אהרן, עקב, בשם פנים יפות)
עמוד 96 בספר (PDF עמוד 112) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה
עמוד 97 בספר (PDF עמוד 113) — 4 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 4 מקורות: 4 משלים: 4
לשם המצוה
#570
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
דבמשפטים הקיום הוא נקל שהשכל מסכים לזה, אבל המחשבה לה׳ לבדו הוא קשה, שהרי גם השכל האנושי מסכים לזה והוא ג״כ מנימוסי המדינה וכו׳ וז״ש והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ולא נמוסי המדינה וכו׳ ולכך ואמר ה״א לך וגו׳.
(דברי שאול עקב)
#571
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ואמנם שלימות קיום המצות הוא לקיים גם המשפטים השכליים בגזירת חוקים וכו׳ וע״ז מגיע לו שכר גם בעוה״ז.
(בית אהרן, עקב.)
#572
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אבל אותם המצות שאף בלי לוו התורה היו מקיימים אותם מפני שצריכות בעוה״ז, מי ששומר אותם לשם מצוה בודאי שיטול שכרו בעוה״ז.
(זרע שמשון תבוא)
#573
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
דאע״ג דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא מ״מ אם עושה מצוה שיש בה הנאת הגוף ועכ״ז החלט עושה בלתי לה׳ לבדו מגיע לו שכר גם בעוה״ז.
(בנין דוד ויצא)
עמוד 98 בספר (PDF עמוד 114) — 14 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 13 מקורות: 14 משלים: 1
צער והעדר תענוג
#574
מקור המצוה
בעושה עבירה לשמה וכו' מחמת שתקיף בהדיה עבירה וכו' אינו מרגיש מתיקות בעשייתה וכו' הקב"ה מחויב לשלם שכר בהאי עלמא וכו'.
(אמרי יוסף פנחס)
#575
מקור המצוה
ולפי"ז במעשה הטוב אשר עשה פנחס, והיו השבטים מבזין אותו על הטוב אשר עשה, בדין הוא שיטול שכרו.
(זכרון יצחק פנחס)
#576
מקור המצוה
דהנה גוף המלוה שכר לעוה"ב וכו' אמנם מה שיש עמל וטורח נגד בני אדם המקטינים ומלעיגים, לזה הקב"ה משלם שכר בעוה"ז.
(פני מבין בחוקותי)
#577
מקור המצוה
אע"פ שבכל מצוה בהאי עלמא ליכא, מ"מ אם עומדים לנגד האדם מפתים ומדיחים המלעיגים על עבודתו, והוא סובל הצער והיסורים ואינו נתפתה מהם, על זה מגיע לו שכרו גם בעוה"ז, כי השי"ת ברא את האדם שיהיה לו נסיונות בעבודתו רק מהיצר הרע וכו', וידוע מן הזוה"ק כי להנצל מבעלי בחירה קשה ביותר, ומעתה כיון שמתגבר האדם גם על בעלי בחירה, יותר משכר הושת עליו מן השמים, על זה מקבל שכר גם בהאי עלמא.
(דברי יואל, עקב)
#578
מקור המצוה
אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו וכו' אמר שנזדכך החומר וא"כ היה לה צער גדול להגוף, ולזה ונתתי גשמיכם בעתם, ששכר הגוף שסבל הצער אתן שכר גשמי תענוגי הגוף.
(דודאים בשדה בחוקותי)
#579
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אבל אם אתה עושה כן, על אף העוני והדחק הנך ממשיך בדרך התורה אז תזכה לשני עולמות שיהיה שכרך וטוב לך גם בעוה״ז.
(בשבילי הישיבה - נצבים)
#585
מקור המצוה
אמנם וכו' או שאדם עצמו עושה לו משמרת למשמרת ליכא בהאי עלמא.
(נועם מגדים אחרי)
#586
מקור המצוה
בעל המלות הכתובים בתורה ליכא שכר בהאי עלמא, אבל על דקדוקי סברא שהוסיף על חבירו דברים שאינם כתובים בתורה מזה בא לידי אריכות ימים.
(ראשי בשמים בחוקותי)
#587
מקור המצוה
על שעושה כל מצות התורה בחומרות דברים נוספים וכמילי דחסידי, ממילא מקבל שכר גם בעוה"ז.
(בני יששכר חודש סיון מאמר ה אות כח)
#588
מקור המצוה
י"ל וכו' אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו ולכך מגיע שכר בהאי עלמא, והנה מה שמחמירין על עצמן הוא ג"כ בבחינה זו, דהא לא כתיב בתורה אלא האדם בעצמו המציא זה, והקב"ה נתן לו דעת זה א"כ הוא בבחינה הנ"ל ששמע מפי הקב"ה וא"כ מגיע לו שכר בהאי עלמא.
(מגדלות מרקחים, פסח)
#589
מקור המצוה
על אותן הנהגות של חסידות ופרישות אשר יבאו מלבב שמירה יתירה לאהבת ה' על זה שכרו לא יקופח בהאי עלמא.
(אמרי שפר בחוקותי)
#590
מקור המצוה
אבל על מה שפורש אדם עצמו גם מדברים המותרים, וקדש א"ע במותר לו, על זה השכר בהאי עלמא.
(חקל יצחק, פ' עקב)
#591
ולפי זה מובן היטב דכשהאדם מקדש עצמו במותר לו יש לו שכר גם בעוה"ז.
(דברי יואל שלח)
#592
מקור המצוה
אמנם יש מידה אם מתנהג למעלה מטבע העולם וכו', ע"ז בהאי עלמא וכו' אבל העושה מצוה יתירה על מה שרגיל בהם א"כ מצוה זו לא נברא עבורה לכך נותנין לו שכר בהאי עלמא.
(מגן אבות, פ"ו אבות.)
עמוד 99 בספר (PDF עמוד 115) — 5 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 4 מקורות: 5 משלים: 5
צער והעדר תענוג
#580
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
עבור ההתגברות על היצה״ר שמונע ממנה בכל כוחו לעשותה, והאדם מכניס עצמו בסכנה להלחם עמו, על זה מקבל שכרו.
(ביאורי החסידות, קידושין, חיים וחסד.)
תוספות ברכה
#581
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
וזה נראה פירוש המדרש, צדקה שהקב״ה עושה עם ישראל, הוא עושה בפרהסיא, מחמת שעושה מצות בפרהסיא, אע״פ שאינו יודע טעמו ואין לו תענוג מעבודתו, וזה אצלו ית׳ כמו צדקה.
(זרע יעקב רות)
#582
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ורק על הדקדוקי מצות וגדרים וסייגים שהאדם עושה לבל תזוז לו ל״ת, בזה קונה לעצמו שלימות שהקב״ה אוהב אותו ובעד זה הקב״ה נותן לו שכר בעוה״ז.
(אלשיך בחוקותי)
#583
משלים מקובץ משני
טובת עוה״ז הוי פינת קיום התורה וכו׳ שאם האדם רוצה לעשות לעצמו גדרים וסייגים למנוע כל המניעות המבטלים מהתורה אז וכו׳ גם הקב״ה רוצה להיטיב עמו לעשות לו כל הכנות ולבטל ממנו מניעות המונעים מהתורה.
(אמרי שפר עקב)
#584
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
ומרחיק מפניו נ״ט שערי היתר שלא יגיע ח״ו בשער האיסור, וככה״ג מגיע שכרו בעוה״ז.
(בית נפתלי פנחס)
עמוד 100 בספר (PDF עמוד 116) — 9 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 7 מקורות: 9
צער והעדר תענוג
#599
מקור המצוה
אם בחוקותי וכו' היינו שתהיו עמלים ויגיעה לפנים משורת הדין למען קיום מצותיו ית"ש וכו' אז גם אם מצד הדין שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, מבטיח הקב"ה שגם הוא יתנהג עמו לפנים משוה"ד ונתתי גשמיכם וגו'.
(דברי אש בחוקותי)
עזר מה'
#600
מקור המצוה
באלו המצות שמורגל האדם לעשותן וכו' אין מגיע לו שכר שכר בעוה"ז.
(ומעגלי צדק פ' פנחס)
#601
השכר גדול כל כך, אפשר לשלם לו שכרו בעוה"ז ג"כ.
(ירבה תורה פנחס)
#602
אבל במי שאינו מלווה על הדבר ועושהו וא"כ יש לו שכר מן הדין וכו' אין ביד הקב"ה להטיל תנאי בשכר זה לתת לו בעוה"ז רק צריך ליתן תיכף.
(אמרי שפר פנחס)
#603
מקור המצוה
אם בחוקותי תלכו ח"ו ואעפ"כ הלכו במצותי וכו' ואז ונתתי גשמיכם בעתו והא לכם שכר מצות בהאי עלמא.
(שפתי צדיקים בחוקותי)
#604
מקור המצוה
והנה כבר אמרתי מענין שכר עוה"ז שאינו כזית כי הכל בזכות חסד ומתנה שהתחיל הוא השי"ת, ואינו מגיע לו שום שכר. אבל במצות שאין אדם מחויב לעשות ולפי נקרא הוא המתחיל וכו' וא"כ ממילא מגיע לו שכר בדין, וממילא מגיע לו שכר בעוה"ז.
(ומעגלי צדק פ' פנחס)
#610
מקור המצוה
וכן הדבר במצוה שקיימה שלא לשמה שמכוין בעשייתה בשביל איזה פניה של דבר גשמי שייך לשלם שכר ע"ז בעוה"ז.
(ויחי יוסף בחוקותי)
#611
מקור המצוה
כשרבים עושים מצוה יש להם שכר בעוה"ז, כ"כ הרב הנזכר שם, משם הרב מהרש"א.
(דבש לפי מ')
#612
מקור המצוה
ויתכן שזהו דוקא במ"ע שעושה המצוה ומקוה לתשלום שכר, לכן אין מגיע לו בעוה"ז כלום כי מתן שכרן של צדיקים לעתיד, אבל מי שאין מעלה את עצמו במחשבתו כלל, רק משתדל במצות ה' לרצון ה' לבד בכל עוז, אזי כשם שהוא ממלא רצון ה' בלי תקוה לשכר כך ה' ממלא רצונו בדבר שאין מגיע לו ונוחל שני עולמים.
(ערבי נחל חקת דרוש א')
עמוד 101 בספר (PDF עמוד 117) — 6 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 5 מקורות: 6 משלים: 6
תוספות ברכה
#593
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
כאשר בארנו שהגוף של פנחס בשעת מעשה בלא היה, והיה הגוף נסתר, וזהו הרמז במדרש בדין הוא לשון נסתר מחמת שהגוף היה נסתר כנ״ל מהראוי ליטול שכרו וקדושת
(לוי פ' פנחס)
#594
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אם בעת עשיית המצוה הוא 'בהאי עלמא' ואינו מחוסר אל הקדושה, וק״ו אם יש לו כוונה זרה ח״ו אז פניה בשעת קיום המצוה, אין לו שכר מצוה [בעוה״ז].
(ביאורי החסידות, קידושין ל״ט)
#595
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
חשב הש״י לזכות עמו ועמד ומסר התורה לצדיקי גדולי הדור שהם יעשו ציצין ופרחין והכשר מצוה, אוכלין פירותיהם בעוה״ז, כי אין מצוה שאין לה הכשר מצוה והוא כמו לבזק להמלוה וכו' רצה הקב״ה לזכות את ישראל שיהיו נהנים משכר המצות בהאי עלמא לפיכך הרבה להם תורה ומצות הרבה דייקא שמרבה בכל דור ודור לבושי המצות ע״י מוקיריו ויראיו וכו'.
(שפתי צדיקים במדבר)
#596
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
שמי שעושה יותר על חובתו, אף מן השמים עושין עמו לפנים משורת הדין ונותנים לו חיות שכר אף בעוה״ז וכו'.
(זרע שמשון עקב)
#597
משלים מקובץ משני
ומ״ש רז״ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא היינו מצות לפי שיעור מה שהוא חייב מן הדין אך אם מוסיף דבר שלא נתחייב אפשר ליטול שכרו בעוה״ז.
(פתח עינים שבת פט״ז)
#598
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
שכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכו' זהו דוקא במצוה ועושה וכו' אבל באינו מצוה ועושה יש שכר בהאי עלמא וכו'.
(אמרי שפר לך)
עמוד 102 בספר (PDF עמוד 118) — 1 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 1 מקורות: 1 משלים: 1
עזר מה'
#605
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
והנה כבר אמרתי מענין שכר עוה״ז שאינו בדין כי הכל בתורת חסד ומתנה שהמתחיל הוא השי״ת ואינו מגיע לו שום שכר, אמנם כ״ז במצות שמחויב לעשות, בזה עשה רצונו ית׳ וכו׳ לכשהיה לו בגד היה מחוייב לעשות וכבר שילם לו השי״ת וכו׳.
(מעגלי צדק פנחס)
עמוד 103 בספר (PDF עמוד 119) — 4 מקורות
פרקים: 6 תת-פרקים: 4 מקורות: 4 משלים: 4
שונות
#606
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
במלוה וכו׳ דהוא הלכה ואין מורין וכו׳ וכמו דאין מורין מלמטה כן יש לומר משכלא דאין מורין מלמעלה ליתן התעוררות לזה וכו׳ וא״כ שוב מגיע שכרו בדין וכו׳.
(בית נפתלי פנחס)
#607
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
על השמיעה דעת חכמים כדי לקיים המצוה ע״ז מגיע שכר טוב גם בעוה״ז.
(אמרי אברהם עקב)
#608
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
אמנם לזה צריך עוד גם השמעון, היינו לשון הבנה, שיעשה ויקיים את מצות ה׳ מתוך הבנה, ולא יעשה את מצות כמצות אנשים מלומדה וכו׳ ואז יקוים אצלו גם כל הברכות האמורות אחריו, והאלך וברכך וגו׳. וקני המנורה עקב לאאמו״ר הרה״ג מוהר״ר יצחק נפתלי קנאפפלער זצ״ל אבד״ק טיניע יצ״ו)
אין ציטוט
#609
מקור המצוה
משלים מקובץ משני
והנה כל המצות שאנו מקיימים אותן מצד השמועה בדרך קבלה מאבותינו, על זה שפיר מגיע שכר.
(דברי אליעזר, הדרנים, שבת)
עמוד 104 בספר (PDF עמוד 120) — 0 מקורות
אין מקורות מיוחסים לעמוד זה